My Best Friend

פרק 36❤️

חזרנו לבית של קאי מהתחנת משטרה וישר לקחתי אותו לשיחה בחדר
״קאי תן לי איזה שעה שקטה איתו״ צעקתי לו כדי שלא יהיה הפרעות
״סבבה אחי״ צעק חזרה
״רוי אני יודע שאתה מפחד, אני מכיר אותך יותר טוב מכולם בעולם הזה אבל אני צריך לספר לך משהו״ אמרתי לו ״אני מפחד אני לא יודע אולי אני לא אבוא?״ שאל ״ממש ממש ממש לא!״ צעקתי ״אתה יודע מה יקרה?״ שאלתי אותו והוא הינהן לשלילה ״יחזירו אותנו למפלצות האלה וסליחה על המילה יזיינו אותנו במכות ולא רק אותנו״ צעקתי טיפה
״מי עוד?״ רוי שאל
״את ג׳ונס העורך דין, את קאי, את אמה ואת ג׳יימס״ אמרתי בעצב
״למה? מה הם קשורים בכלל?״ שאל בעצבים ״הם עזרו לנו וזה מספיק להורים מתעללים״ מילמלתי
״אז אני חייב לדבר״ מילמל בעצב
״אל תשכח שאני תמיד שם איתך ובגלל שחתמנו שאני האחראי עליך אני אעמוד מולך כי אתה עוד קטין״ אמרתי ״גם אתה״ צחק ״אני שמח שאתה צוחק אבל אתב יותר יא טמבל״ אמרתי וחיבקתי אותו חזק
״אנחנו נצליח״ לחשתי לו

כעבור שבוע
סידרתי לרוי את החליפה ובדיוק קאי וג׳יימס נכנסו לחדר
״אחים שלי, אני יודע שזה לא פרידה או משהו אבל אני חייב לומר את זה״ ג׳יימס התחיל לדבר ״אתם יודעים שלא משנה מה אני וקאי פה איתכם באש ובמים בטוב וברע אל תשכחו אנחנו הגב שלכם, גם במשפט אנחנו מאחוריכם״ חייך והתחבקנו כולנו
״אל תדאגו ג׳ונס הוא הכי טוב בתחום״ קאי עודד אותנו
ירדנו לרכב כולנו פלוס אמה
אני וקאי התיישבנו מקדימה ורוי אמה וג׳יימס מאחור
״רוי אני תמיד איתך״ אמרתי לו
״אני יודע״ חייך אלי
לאחר חצי שעה הגענו לבית המשפט
נכנסו אני ורוי לשיחת סיכום עם ג׳ונס, קאי אמה וג׳יימס חיכו בחוץ לפתיחת האולם
״טוב אז ככה אנחנו חזקים אנחנו יכולים יש לי יותר מדי הוכחות אין מצב שהם כבר לא היום בכלא!״ ג׳ונס חייך בגאווה
התיישבנו בשולחן ופתאום הדלתות נפתחות בדרמטיות, הסתכלתי לשם והמפלצות נכנסו, דפקו בי מבט של מוות
לאחר כמה דקות נפתחו השערים של האולם וכולם נכנסו
כל החברים שלי, חייכתי
קאי וג׳יימס שזה החלקים הכי חשובים החיים שלי
אמה למרות מה שהיא עשתה היא עדיין האהבה של החיים שלי וברנדון
היילי שהיא חברה לחיים וקיילי שעוד חושבת שאני בקטע שלה
וקרוליין שהשתנתה ב180 מעלות ולטובה
הסתכלתי עליהם ופשוט חייכתי חיוך ענק, אני יודע שהם לצידי לא משנה מה
״בית המשפט להיות בשקט הבה נתחיל״ השופט נכנס
אחרי חפירות על המקרה ועל התביעה הגיע הצד שלנו להראות את הראיות
״טוב אורחים נכבדים כפי שאתם יכולים לראות בתמונות שבידי יש צילומים של התעללות קשה כלפי שני הילדים האלה״ ג׳ונס דיבר לכולם
״התצלומים האלה של הלקוח שלי שון הם מלפני שבוע, התעללות קשה בילד שהוא רק בן 17 פשוט דוחה״ ג׳ונס העביר לשופט את התמונות
״ופה יש תמונות של אחיו של הלקוח שלי רוי מלפני כמה שנים מתצלומים שהשניים צילמו ומסרו לי, התעללות שה בילד הקטן שהיה רק בן 10 פחות או יותר, על זה שהוא נכשל במתמטיקה״ ג׳ונס העביר את התמונות האחרות לשופט
״לאחר מכן הילדים לא היו שבוע בבית הספר ואף שהו בבית החולים, אדוני השופט אני מבקש ממך לתת לשני הדוחים האלה מאסר עולם״ הודיע ג׳ונס לשופט
״מאחר ואין לכם עורך דין וטענות נגד אתם לבינתיים במעצר פה בתחנה עד שנחליט מה הוא העונש המוסכם, גבירותיי ורבותיי נתראה בעוד יומיים לעדות וקבלת העונש״ השופט הודיע וכולם קמו חות מאיתנו
״יש לכם יומיים להיות מוכנים״ ג׳ונס אמר נתן לנו רשימת שאלות שהוא הולך לשאול אותנו והלך

כעבור יומיים
שוב אנחנו בבית משפט, כולם נכנסים ומתיישבים
ושוב אני מחייך שאני רואה את כולם נכנסים, ״בית המשפט נא להיות בשקט הבה נתחיל״ השופט הכריז
״אוקיי לי ולמרשי יש עונש לתת להורים המתעללים, אך לפני זה נרצה לשמוע עדויות מפיהם של התובעים, שון ג׳ולי גש לדוכן״ השופט אמר וכך עשיתי
״הפעם נעשה את זה שונה״ השופט החל לומר ״מה זאת אומרת אדוני השופט?״ ג׳ונס שאל בלחץ ״בעקבות המקרה הקשה אני רוצה לבדוק שלא מדובר בתרמית״ אמר וכולם היו בשוק
״איך תרמית אם אפשר לשאול״ אמרתי ״היו מקרים״ אמר
״במקום שהעורכי דין ישאלו את השאלות, אני שואל אותם״ אמר
ראיתי את ג׳ונס לוחש דברים לרוי, הוא בטח מרגיע אותו
״שון ספר לנו מתי הכל התחיל״ השופט אמר ״הכל התחיל מזה שרוי נולד, היינו שני ילדים קטנים שאבא אהב אותנו ברמות, כמו כל אבא נורמלי, אבל אמא לא אהבה את זה שכל היחס הולך אלינו, בשנים הראשונות של רוי זה בא לידי ביטוי בהתעללות מילולית...״ באתי להמשיך אך השופט קטע אותי ״תן לי דוגמא״ ביקש ״אמממ פעם אחת אני שיחקתי בגינה בכדורגל ובטעות שברתי איזה כד כמו כל ילד נורמלי ושאבא הגיע מהעבודה אמא שיקרה לו ששברתי את הכד בכוונה ואז היו קללות והשפלות״ אמרתי ״אוקיי תמשיך״ הודיע ״בקיצור זה בא לידי ביטוי בהתעללות מילולית אחרי עוד כמה שנים שגם רוי גדל מספיק זה התחיל להיות כאפות ומכות בידיים, וככה זה הדרדר והדרדר ובלה בלה בלה......״ סיימתי את דבריי

(הערה: יש עוד מלא שלא כתוב אתם פשוט יודעים את זה אז אין צורך לכתוב)

״הסבר לנו מה זאת המורשת הזאת שאבא שלך דיבר עליה״ השופט שאל
״מסתבר שגם דורות אחורה האימהות היו מחממות את האבא על הילדים וגם אבא שלי וסבא שלי וסבא רבא שלי חטפו מכות מהאבות שלהם, המסורת היא שכל ילד שמגיע לפני גיל חוקי כאילו 17 קושרים אותו במרתף ומענים אותו״ אמרתי ״ומה יוצא מיזה?״ שאל ״אם מישהו הולך נגד הורגים אותו, ואם אתה לא מתאושש מזה אחרי חודש מנדים אותך, אין פה יותר מדי סיבות זה פשוט ככה״ אמרתי
״תוך כמה זמן התאוששת?״ שאל ״אני עדיין לא התאוששתי, אחרי שבוע שזה קרה ברחתי מהבית חולים בשביל להגיע עם הוכחות מוחשיות לעורך דין״ אמרתי ״אז אתה עוד מתאושש?״ שאל ואני הינהנתי
״אוקיי רד מהדוכן״ הודיע ועשיתי כדבריו ״אין יותר שאלות לאחים ג׳ולי, מה שאומר רוי אתה לא חייב לדבר רואים שאתה מפוחד זה מספיק, הורים כמוכם צריכים עונש מוות ומאוד מצער אותי שאין דבר כזה פה״ אמר מאוכזב מההורים שלי
״מאסר עולם זה 25 שנה נכון?״ שאל השופט את השופט משנה ״אכן״ ענה לו
״אם כך אתם לא מקבלים מאסר עולם!״ הודיע ״מה!״ צרחתי וג׳ונס הרגיע אותי
״אתם הולכים לכלא ולא יוצאים יותר לעולם! מהכלא ישר לקבר!״ הודיע ופשוט אבן ירדה לי מהלב
חיבקתי את רוי כל כך חזק  ושנינו חייכנו
״ג׳ונס אתה מלך!״ חיבקתי אותו חזק
הסתכלתי על ג׳יימס וקאי ״ניצחנו!״ צעקנו שלושתינו

אז סוף סוף שון ורוי נפטרו מהם!
תהנו❤️