נקודת מבט לואי
תפסתי את היד של הארי ומשכתי אותו בחזרה למטעה, הוא נחת עלי ואם לא הייתי כל כך עסוק בלהתחיל לנשק אותו כנראה שהייתי שם לב שהוא דרך לי על היד הייתה על הרצפה. לא נורא אני בטח ירגיש את זה עוד מעט, בינתיים אני ייהנה מההרגשה של הארי כל כך קרוב אלי.
ע כ ש י ו "אאאאאה! פאק!!" צרחתי כשהמוח שלי התחיל לתפקד כרגיל והוא סוף סוף שם לב לכאב העצום שיש לי ביד עכשיו, מה שהפך את זה להרבה יותר כיף ומהנה היה שזאת היד שהיה בה את האגודל שפגעתי בו עם הפטיש לפני כמה זמן. ממש, ממש כיף.
הארי קפץ בבהלה ונחת לידי. הוא הסתכל עלי עם עיניים דואגות ואם אני הרגשתי את כל גופי נמס מהמראה אף אחד לא צריך לדעת.... הצבעתי על היד הכואבת שלי ואני בטוח שהפרצוף שלי נראה כמו של גור כלבים עכשיו אבל לא ממש אכפת לי אז שששש, כואב לי אז אני יכול לעשות מה שבא לי ואם מה שבא לי לעשות זה שאני יראה קצת יותר חמוד מבדרך כלל כדי לגרום להארי לחבק או לנשק אותי אז זה. מה. שאני. יעשה ביצ'. אוקי סליחה על זה, אבל יש לי תירוץ, דרכו לי על היד אז חה חה. זה לא מצחיק....
לא נראה שהארי הבין מה קרה ליד שלי אבל הוא כן הבין שהיא כואבת אז הוא לקח אותה, בהתחלה לא הבנתי מה הוא עושה ואז הוא קירב אותה לשפתיים שלו ונישק את גב ידי וזהו. פשוט ככה היא לא כאבה יותר. הוא מכשף אני אומר לכם כמו הארי פוטר! לשניהם קוראים הארי וכן הוא בהחלט מכשף וזה ממש מגניב כי למה שזה לא יהיה... כדי שאני אומר לו שאני יודע את הסוד שלו. רק שהוא לא ייבהל ויברח, אני אהיה עצוב אם זה יקרה.
"אתה בסדר לולו?" אין בן אדם חמוד ממנו. אין. "כן תודה. ה-הארי אני יודע את הסוד שלך.... אבל על תדאג! אני לא אספר לאף אחד, אני מבטיח!" מיהרתי לומר לו. אני יודע שהוא לא (אוקי, אני לא בטוח ב100% אבל עדיין) באמת מכשף אבל סתם בא לי לומר לו את זה. אולי הוא יתחיל לצחוק, זה יהיה נחמד.... הצחוק שלו יפה וחמוד... בדיוק כמוהו. וואו זה היה צ'יזי.
הוא נראה מאוד מבולבל עכשיו וזה מדהים כמה חמוד הוא יכול להיות. "על מה אתה מדבר? אני סיפרתי את הסוד שלי לפני איזה עשר דקות..." הוא אמר לי בבלבול. לא הבנתי על איזה סוד הוא דיבר, הסתכלתי על היד שלי שעדיין הייתה מוחזקת על ידי היד של הארי ונזכרתי שהארי עודה ברגשות שלו כלפי ושאני עדיין לא אמרתי לו כלום על זה. שיט, איזה מטומטם אני! שחכתי לגמרי ממה שעמדתי לומר להארי על זה שהוא מכשף כי אין לנו זמן לזה עכשיו! אני צריך לחשוב על דרך לומר לו איך אני מרגיש! אוקי אני פשוט אאלתר, זה יהיה מדהים.
"הארי.... שיט, א- גם אני.... אוהב אותך. כאילו לא אוהב -כי זה נראה לי יותר מדי מוקדם בשביל זה-, כזה מחבב... א..... וואו אני חרא בזה... מה שאני מנסה לומר זה שמהפעם הראשונה שאני ראיתי אותך אני אהבתי את מה שראיתי- מה?! או מיי גאד זה- זה לא- אוקי, פשוט תישכח שאמרתי את החלק האחרון, כאילו פשוט תימחוק את זה מהזיכרון שלך." הארי הנהן וצחק קצת, אני שמח שזה שאני מנסה לומר לו איך אני מרגיש מבדר אותו כי אותי זה ממש שלא. אני מת פה! "מהפעם הראשונה שפגשתי אותך אני הייתי מהופנט, אתה כל כך יפה, אני מתכוון גם לנשמה שלך כי היא באמת הדבר הכי יפה שאי פעם ראיתי- למרות שלא נראה לי שאפשר לראות נשמות... בכל מקרה, כן אני יודע שזה קצת מהר כי אנחנו מכירים לממש קצת זמן ובכלל לא יצאנו לאפילו דייט אחד אבל אתה רוצה אולי להיות חבר שלי? ושאני אומר חבר אני מתכוון חבר חבר, כזה בויפרינד , רק רוצה להבהיר את זה שלא תיהיה סוטואציה מביכה אחר כך...."
זה היה טוב? אני לא יודע בכלל מה אני אמרתי שם... רגע- אני הצעתי לו חברות! הוא עוד לא אמר כלום אבל הוא מחייך אז זה סימן טוב נכון? אני מקווה... וואי תגיד משהו כבר אני לא עומד בזה יותר!
"אוקי, אוקי סליחה" שיט, אמרתי את זה בקול רם? "כן. גם אתה אמרת שאני מכשף-" קטעתי אותו, "למה לא אמרת לי כלום?! איך לא שמתי לב שאני באמת אמרתי את זה?! מה קורה פה?! ולמה לא אמרת כלום על הנאום שלי עדיין?! הוא לא היה טוב מספיק? אני ידעתי שהייתי צריך לחשוב על משהו לפני" הוא גלגל את העיניים שלו ונישק את הלחי שלי, יום יבוא והוא יהרוג אותי עם כל החמידות שלו. החיוך שלו גדל כשהוא אמר "כן לואי, אני אהיה חבר שלך" ורק עם משפט אחד כל ההיסוסים ודאגות שלי נעלמו והתחלפו במין הרגשה מוזרה בבטן שלי שגרמה לי לחשוב שאולי יש לי רכבת הרים בבטן אבל זה לא הגיוני נכון? לא.... ?
"אז..... אני יכול עכשיו לחבק ולנשק אותך מתי שאני רוצה?" שאלתי אחרי שאנחנו הסתכלנו אחד על השני בלי לומר כלום לכמה דקות טובות. הארי הנהן וגנב נשיקה קטנה. אולי אני מכשף? אולי כישפתי שהארי יאהב אותי? כי אין סיכוי שהוא פה איתי, ככה מרצונו. "אבל אני כן" הוא אמר ונישק את הלחי שלי עוד פעם. אני באמת חייב להפסיק עם זה, מה קורה איתי היום?
נשארנו שם עד שהשמש התחילה לרדת ורק אז נזכרנו שיהיה ארוחת ערב בקרוב אז חזרנו לאזור הקפיטריה.
________
בלילה ניסינו לישון במיטות נפרדות. ניסינו. לא הצלחנו בכלל, זה היה אחד הדברים הכי קשים שיש כי אני ידעתי שהארי היה ממש מעלי- על המיטה שלו, תרגיעו.
השעה הייתה שתיים בלילה כשהארי ויתר לנסות לישון לבד וירד מהמיטה שלו בשקט. אני העמדתי פנים שאני ישן כי רציתי לראות מה הוא יעשה אם הוא יחשוב שאני ישן.
הוא לחש "לואי, בייבי, לולו אתה ער?" אבל לא עניתי. חייכתי כשהוא אמר בייבי וכמובן שהוא שם לב, הוא הרים את השמיכה שלי ורעדתי קצת מקור "סליחה" הוא לחש ונכנס בעדינות מתחת לשמיכה, לא הצלחתי להמשיך להעמיד פנים שאני ישן יותר והוא בכל מקרה לא קנה את זה אז פתחתי את העיניים שלי ואני די בטוח שהלב שלי החסיר פעימה. הפנים של הארי היו מולי , למרות החושך יכולתי לראות את המראה המרהיב של העיניים שלו שהיו ירוקות מתמיד ואת הגוש תלתלים שעל ראשו. נישקתי אותו ומשכתי אותו אלי שאני אוכל להתכרבל איתו, הוא שם את הראש שלו על החזה שלי ,אחרי כמה דקות הוא כבר נירדם ואני שניות אחריו.
___________________________
חיח ראיתי שיש מילים שאני משתמשת בהם בערך בכל משפט וזה מעצבן אותי עכשיו אבל אין לי כל כך מה לעשות עם זה אז וואטאבר.
יש לי כמה רעיונות ממש חמודים לוואנשוטים אז אני אולי יעלה ספר וואנשוטים אחרי הסיפור הזה. אולי. אני לא בטוחה... כי יש לי רעיון גם לספר, אז.....
אתמול עשיתי את הטעות של לקרוא את הספר days without you 99 וזה כאב. כאילו אל תבינו אותי לא נכון זה ספר מדהים אבל הוא גם נוראי באותו הזמן אם זה הגיוני...
YOU ARE READING
SHARING A BUNK BED || larry au
Fanfictionלואי והארי מכירים במחנה קיץ. עם הרבה נפילות, כירבולים ואולי גם קצת סיבוכים, יכול להיות שהם התאהבו? 《《 אני מקווה שזה טוב (?) 》》 #1 summer #1 one #4 louistomlinson #1 לאריסטיילנסון #10 larry #12 larrystylinson
