נקודת מבט הארי:
הגענו למשרדים , התחלתי להרגיש את ההתחלה החדשה של שנינו , אני כבר מדמיין את לואי עומד איתי על הבמות הגדולות , זה כל כך כיף לדמיין את העתיד שלך , שאתה לא יודע מה מתוכנן.
"היי , אני מניח שאתם הארי ולואי נכון?"
שמעתי מאחוריי , הסתובבתי
"סיימון , נעים להכיר"
"נעים להכיר גם אותך" אמרתי לו בחיוך.
"אנחנו נעבור על כמה דברים לפני הצילומים מחר"
ישבנו מול סיימון , משהו פה לא מסתדר לי בראש , לואי היה נראה כל כך מותש ועייף , לא היה נראה שהוא כל כך רוצה להיות פה עכשיו.
"הארי? אני מניח שלואי סיפר לך?"
לואי יצא מהמשרד , כולו בעצבים.
"לואי , חכה!"
הוא לא הקשיב , הוא היה כל כך עצבני ואני פשוט לא יודע למה.
לואי שלח לי הודעה , שהייתי מול סיימון , לא ידעתי מה לעשות
"אני מחכה לך באוטו , אל תקשיב לשום דבר ממה שהדפוק הזה אומר , אנחנו ביחד , לתמיד."
לא עניתי לו כי אני הייתי כל כך אבוד , ולא הבנתי את הסיטואציה , את מה שקורה פה.
"אני ולואי דיברנו בטלפון , ומה שהוא היה צריך לספר לך זה שאתם לא יכולים"
"לא יכולים מה?"
"להיות ביחד , לואי חתם על חוזה"
"מ...מה?...למה אנחנו לא יכולים? בחיים לא שמעתי על דבר כזה טיפשי כמו פה"
המחשבות שלי נעצרו , קפאתי במקום , למה שלואי יחתום על חוזה? מ...מה?
"אתם לא יכולים להתחרות ביחד , גם עם זה כל אחד בנפרד , לואי חתם על החוזה , שאתם בסוכנות שלי וזה הנהלים פה
חטפתי שוק , והייתי בהתקף חרדה , אני כל כך פחדתי לאבד אותו
"לכמ...לכמה זמן החוזה?"
גמגמתי , מרוב לחץ וחרדות
"החוזה הוא לשנתיים , אחר כך אתם תקבלו את החופש שלכם כל עוד לא תמשיכו פה בסוכנות"
יצאתי משם , כל כך כועס , ועם התקף חרדה , הייתי נפשית הרוס.
ראיתי את לואי ברכב , הוא היה כל כך הרוס , אבל כעסתי עליו כל כך , למה לעזאזל הוא חתם על החוזה הזה? למה שהוא יחתום עליו?
"מה הוא אמר לך הארי?"
הוא אמר שהוא היה מרוסק , עם כל העצב בפנים שלו
"זה נכון?"
"מה נכון? מה הוא אמר לך הארי?"
"אתה חתמת על החוזה הטיפשי הזה?"
"מ...מ...מה? איזה חוזה? על מה אתה מדבר"
"למה חתמת עליו? אתה לא רוצה את החופש שלנו?"
"הא...הארי...אני מבטיח לך , אני לא חתמתי על החוזה המטופש הזה , אני בכלל לא יודע על מה אתה מדבר , אני מבטיח לך"
הלכתי משם , נסעתי לבית מלון , הייתי כל כך שבור , רעדתי , בקושי יכולתי להחזיק את ההגה , לא הצלחתי להוציא מילה.
YOU ARE READING
Midnight memories🖤
Fanfictionהפאנפיק הזה הוא בדיחה אחת גדולה** יש לציין שאני מכחישה כל קשר לפרקים הראשונים של הפאנפיק , הכתיבה שלי מזעזעת כאן** "אתה מרגיש את אותו הדבר כמוני?" הוא שתק, הוא היה עם חיוך, ללא פחד הוא נישק אותי, ואמר לי באוזן "תמיד חשבתי כמוך" החיוך הזה שעל הפנים...
