פרק 22 - לאחר שבועיים

2K 74 25
                                    

עברו שבועיים ואתמול מצאנו את דומרני.

אנחנו מחזיקים אותו במרתף של נאור כי אצלי אני מעדיפה שלא.

נתתי לו עוד אגרוף בתקווה שידבר, אך הוא רק צחק לי בפרצוף בקול המזדיין הזה שלו.

תפסתי אותו מהחולצה וירקתי בפרצופו המגעיל ומלא הדם.

"אני שואלת אותך בפעם האחרונה, האם עשית עוד דברים כדי לפגוע בנו או לא?"

חיכיתי לתשובה אך לא קיבלתי שום דבר.

רק את חיוכו הדוחה וגם הוא מלא בדם.

"נאור תטפל בו אתה אני צריכה לעלות למעלה אני כבר לא יכולה להיות פה" אמרתי ויצאתי משם כשהעברתי את הפיקוד לנאור.

נכנסתי להתקלח כי הייתי מוכתמת בדמו של דומרני, דן ורוני בגן שזה יצא טוב כי כל הזמן הזה שהרבצתי לו הוא צרח אך לא אמר דבר על איך שהוא מתכנן לפגוע בנו.

שלחתי את רוני ודן עם שומרים ככה שגם אם הוא ירצה לפגוע בהם הוא לא יכול.

הם צריכים להיות בבית עוד שעתיים.

ידעתי מהמקלחת וסחטתי את שיערי, שמתי אותו במגבת כדי שיתייבש והתנגבתי והתלבשתי.

נעלתי נעלי בית עם פרווה וירדתי למטה רואה את נאור יוצא מהמקלחת עם מגבת מלופפת סביב סביב מותניו

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

נעלתי נעלי בית עם פרווה וירדתי למטה רואה את נאור יוצא מהמקלחת עם מגבת מלופפת סביב סביב מותניו.

"בובו אני צריכה עוד מעט ללכת לאסוף את רוני ודן" אמרתי וליפפתי את ידיו סביב צווארו.

"השומרים לא לוקחים אותם?" שאל וחיזק את אחיזת המגבת במותניו כדי שלא תיפול.

"ואי נכון, אוף איך שכחתי" אמרתי "הראש שלי לא פה" הוספתי והנחתי את ראשי על חזהו הרטוב של נאור בייאוש.

"מה קרה בייבי?" שאל וליטף את ראשי או יותר נכון את המגבת שעל ראשי.

"לא יודעת, זה פשוט שאני מפחדת שיקרה משהו" אמרתי ונשכתי את שפתיי בלחץ.

הוא הוציא את שפתי התחתונה משיניי והרים את סנטרי ונישק את שפתיי.

נסחפתי איתו לנשיקה והוא התכופף מעט והרים אותי מישבני, ליפפתי את זרועותיי סביב צווארו ואת רגליי סביב מותניו.

𝕀 𝕙𝕒𝕥𝕖 𝕪𝕠𝕦, 𝕀 𝕝𝕠𝕧𝕖 𝕪𝕠𝕦Where stories live. Discover now