עבר שבוע מאז שנאור ואני ביחד.
לוקאס מודע לזה ומפרגן, מזמן לא דיברנו ואני רוצה שניפגש.
הוצאתי את האייפון מהמטען וחייגתי אליו.
'לוקי אהובי הנצחייייי' היה רשום בתגית השם כשחייגתי אליו.
"לוקיייי" צעקתי.
"אחח מאמי רצחת לי את האוזן" אמר בקולו המעט נשי וציחקקתי.
"באלך לצאת? מזמן לא יצאנו" אמרתי ולא הסתרתי את ההתרגשות בקולי.
"סבבה מותק אני בא עוד שעה כדי לך להיות מוכנה!" אמר והימהמתי בידיעה ששעה של לוקאס זה שעתיים לפחות.
"טוב טוב! אני נכנסת להתקלח" אמרתי וניתקתי בלי לתת לו להגיב.
נכנסתי להתקלח ולחפוף.
*לאחר חצי שעה*
סיימתי בדיוק להתקלח ומרחתי קרם גוף מתחת למגבת הרכה שמכסה את גופי הקטן והצנום.
הכנסתי את שיערי לתוך מגבת קטנה לשיער שתמיד עומדת על השידה הגבוהה שעומדת מחוץ למקלחת למעלה בימים שאני חופפת.
שמעתי רעשים כאילו מנסים להיכנס לבית.
אוטומטית נכנסתי למצב של לחץ.
לקחתי את מה שהיה הכי קרוב אליי. פן.
לקחתי אותו והלכתי לכיוון הדלת כשאני מהדקת את המגבת שלא תיפול לי.
הדלת נפתחה וכיוונתי אל אותו בן אדם את הפן.
"וואו וואו! את הולכת לפנפן אותי?" אמר מישהו עם קול מוכר והורדתי לאט את הפן וראיתי את נאור.
נשפתי בהקלה והידקתי את מגבתי שוב.
"מה אתה עושה פה? אני צריכה להתארגן" אמרתי ורצתי למעלה לחדר שלי לכיוון חדר הארונות.
"לאן את חושבת שאת הולכת בלי לתת לי נשיקה?" נאור נכנס לחדר וחיפש אותי.
לפחות ככה אני חושבת.
בנתיים אני עדיין בחדר הארונות מנסה לחפש למצוא מה ללבוש.
"מצאתי אותך" הוא לחש באוזני וצרחתי בבהלה וקפצתי לאחור והמגבת כמעט נפלה לי אך הצלחתי להדק אותה בזמן.
"משוגע!" אמרתי ונתתי לו בוקס בחזה המוצק שלו שלא הפריע לו כלל.
הוא משך את ידי אליו וגם את גופי אליו ונישק את שפתיי.
התנתקנו לאחר כמה דקות שהרגישו קצרות מידי בגלל השפתיים המושלמות שלו.
שפתיו נראות כאילו סרטטו אותן.
בכללי, הוא נראה כאילו ישבו עליו שעות נוספות.
"חתיך שלי" מילמלתי.
YOU ARE READING
𝕀 𝕙𝕒𝕥𝕖 𝕪𝕠𝕦, 𝕀 𝕝𝕠𝕧𝕖 𝕪𝕠𝕦
Romanceלין כהן היא לא נערה רגילה, היא מאוד מפורסמת בעולם התחתון. היא מוכרת בתור "𝐓𝐇𝐄 𝐒𝐂𝐎𝐑𝐏𝐈𝐎𝐍". בת 18, גרה בקליפורינה, אמריקה. מפחדים ממנה, יש לה אחות קטנה. יש לה מספר קעקועים. עשירה ושונאת את זה אבל לא אכפת לה. נאור אמסלם הוא ילד רע. פועל בשיטת...
