גמור*
אז מה קורה ששתי ילדים נפגשים,
אחד ילד דחוי, ילד שקשה לו להתחבר, הוא רק מחכה ליום שהחיים יגמרו, רק מחכה ליום שלאף אחד לא יהיה אכפת ממנו ואז הוא יסיים את זה בלי להכאיב לקרובים אליו,
השני ילד מקובל, הוא משחק בקבוצת הכדורגל והוא נחמד לכולם, המשפח...
נקודת מבט הארי: התעוררתי והסתכלתי על השעון, 6:34, יש בית ספר ב 8:30, הסתכלתי על לואי שמכורבל בין זרועותי, הוא נראה כזה קטן לידי ושליו, הוא גם כל כל יפה, העברתי את ידי על הלחי שלו ונמסתי מכמה שהוא חמוד ויפה, הוא הרגיש כל כל רך ונעים, אני נשמע כמו מטרידן, טוב זה לא בקטע כזה, "לואי" אמרתי, הוא לא הגיב אך הבנתי שהוא התעורר כי נשימותיו השתנו, כשישנים הן יותר איטיות ורגועות, עכשיו הן חזרו לקצב הרגיל שלהן, המשכתי להעביר את ידי על לחייו למרות שחששתי שהוא יראה את זה בדרך מטרידה ולא יאהב את זה, בעצם מה לעזאזל אני חושב לעצמי, למה שמישהו יאהב מגע ממני אני מגעיל אני בשוק אפילו שהוא פה, הזזתי את ידי ממנו "הארי תמשיך" הוא ביקש בקול צרוד של בוקר והייתי מבולבל, למה הוא רוצה שאני אגע בו, המשכתי להעביר את ידי על לחייו לפי בקשתו והוא נראה כאילו הוא נהנה מזה, הוא התרומם טיפה כדי לקום וכך גם אני, "עד כמה שהייתי רוצה שנישאר ככה כל היום יש בית ספר" הוא אמר, נכון, בית ספר "הארי אני אלך להתארגן ותארוז תיק אחד לבית ספר ותיק אחד לאגם שקבענו" הוא אמר ועלה לי חיוך קטן מהמחשבה שהיום אני אלך איתו לאגם, אני אראה איך גופו הקטן בבגד ים ואראה איך הוא שוחה, זה נשמע מטריד אבל אני רוצה לראות את זה כי הוא יפה ובלי קשר אני פשוט אוהב את הגוף של אנשים, גוף האדם זה משהו שאהבתי מאז ומתמיד, זה פשוט אומנות, כל אחד נראה שונה ויש לו את היחוד שלו, ולואי הוא פשוט וואו, אתמול שעזרתי לו להתקלח נדהמתי מגופו, למרות החבלות שאביו גרם לו הוא היה נראה מושלם, היו לו שרירים בגופו והמון קעקועים, קעקוע אחד שנדהמתי ממנו הוא קעקוע של אייל שמקועקע על ידו, הקעקוע מצוייר בצורה כה מדוייקת וריאליסטית, אהבתי את הקעקוע הזה, קמתי והתחלתי לארוז תיק אחד עם ספרים ומחברות ואת התיק השני עם בגד ים למרות שידעתי שאני לא אשתמש בו כי אם אני כן זה אומר שאני אצתרך להיות בלי חולצה מול לואי ליאם זאין ונייל, מלואי לא חששתי, הרגשתי בטוח איתו כאילו הוא פשוט לא ישפוט אותי על פי המראה שלי, אבל לגבי חבריו לא הייתי בטוח, לא הכרתי אותם, פחדתי שהם יראו כמה הגוף שלי מוזר או את הצלקות שמכסות את ידיי והם יבהלו ויגעלו ממני, לקחתי עוד כמה דברים שאני צריך והכנסתי לתיק, לקחתי את בגדיי ויצאתי להתלבש, שמתי עלי סוודר שחור וארוך שיכסה את ידיי וג'ינס שחור, נכנסתי לחדר ולואי הביט בי בחיוך, "אתה יפה" הוא אמר וחייכתי, הוא חושב שאני יפה. "גם אתה" אמרתי, הוצאתי מהמגירה בנדנה ירוקה וכרכתי אותה מסביב לשיערי, אני דיי אוהב להסתובב עם בנדנות, זה נוח ויפה, לואי קם וניגש ליידי, הוא הניח את ידו על הלחי שלי וחייך, חייכתי אליו בחזרה, לפתע הטלפון של לואי צילצל והוא יצא מהחדר כדי לענות, נשימה שלא ידעתי ששמרתי נפלטה מפי, הוא פשוט וואו, הוא גורם לי להרגיש דברים שלא ידעתי שאפשר להרגיש, לאחר כמה דקות הוא נכנס לחדר, "אני צריך שבדרך נעבור בבית שלי, אני צריך לקחת תיק ובגד ים ולאסוף את האחיות שלי" הוא אמר והנהנתי בחיוב, ירדנו למטבח והכנתי חביתות ולואי חתך ירקות, לאחר בערך רבע שעה של הכנה האוכל היה מוכן וישבנו לאכול, למרות שחשבתי לעצמי כמה מטריד אני בטח נראה לא הורדתי את מבטי מלואי וגם הוא הביט בי בחזרה, שסיימנו לאכול התחלנו ללכת לכיוון הבית של לואי וכשהגענו הוא הכניס אותי ועלינו לחדרו, כל הבית שלו יפה ומסודר, כך גם חדרו, הוא לקח תיק מהשידה והכניס לשם ספרים, הוא לקח גם בגד ים ודחף לתיק אחר, לואי יצא לדקה וחזר לבוש בג'ינס שחור צמוד וגופייה יפה עם ציורים, כל הקעקועים שעל ידיו נראים לעין ואהבתי את זה, הגוף שלו יפה ואם לי היה גוף כזה הייתי מסתובב ערום כל היום כדי להתגאות בכך, "אוהב את מה שאתה רואה?" הוא שאל בפלרטטנות וחייכתי בביישנות, קלטתי שבהיתי בו, "כן, את הקעקועים שלך" אמרתי, הם מושלמים והסתכלתי גם עליהם ונדהמתי לאחר כמה דקות שמענו דפיקה על הדלת, "כן" לואי אמר והדלת נפתחה, ילדה נכנסה לחדר, היה לה שיער חום כהה ועיניים כחולות ויפות, היא הייתה כמעט ובגובה של לואי והיא הייתה נראית קטנה ממנו בגיל, "היי אני פליסיטי אבל אתה יכול לקרוא לי פיזי" היא אמרה "היי פיזי, אני הארי" אמרתי והיא חייכה ופנתה ללואי "לואי מתי יוצאים?" היא שאלה "עוד שתי דקות, תחכו למטה" הוא אמר, אחרי שהוא סיים לקחת את דבריו ירדנו במורד המדרגות וראיתי שם 6 ילדות ועוד ילד, הנחתי שאלו אחיו של לואי, "תהיו נחמדות תציגו את עצמכן" הוא אמר והלך למטבח, "אני שרלוט, תקרא לי לוטי" אמרה ילדה בלונדינית שהנחתי שהיא הכי גדולה מבין אחיותיה אבל היא עדיין נראתה קטנה מלואי, "אני פיזי, כבר הכרנו" אמרה הילדה שראיתי ממקודם "אני ג'ורג'יה" אמרה ילדה עם שיער חום שהייתה נראית טיפה שונה מאחיותיה "אני דייזי" אמרה ילדה קטנה עם שיער חום וארוך "אני פיבי" אמרה ילדה שהייתה נראית זהה לילדה הקודמת שדיברה, "אני ארנסט" אמר הילד הקטן והבלונדיני "אני דוריס" אמרה הילדה הקטנה, הילד והילדה נראים בערך בני 3 , הילדות הדומות נראות בסביבות גיל 10, הילדה עם השיער החום נראית בערך בת 12, הילדה ששמה ג'ורג'יה נראתה בת 11 בערך והילדה הבלונדינית נראית בת 14, "אני הארי" הצגתי את עצמי, לואי בא והצביע למטבח "זו אמי, ג'והאנה אבל אתה יכול לקרוא לה ג'ו וזה אבא שלי טרוי" אמר, הוא הביא לכל אחת מאחיותיו כריך חוץ מל2 הקטנים, אני מניח שהם הולכים לגן אחר כך או שהם אפילו לא בגיל לגן והם נשארים בבית, יצאנו עם האחיות הבוגרות שלו והתקדמנו לבית ספר, כשהגענו לבית ספר נפרדנו מאחיותיו והתקדמנו לכיתה, "אחיות שלך נחמדות" אמרתי בחיוך "רובן כן" הוא אמר, "מי לא?" שאלתי "ג'ורג'יה, היא הבת של טרוי אבל מאמא אחרת, אני בקושי מחשיב אותה אחותי כי את טרוי אני גם בקושי מחשיב אבא שלי, בלי קשר גם היא דיי שונאת אותי ומתחצפת אליי אז אני מתייחס אליה באותה הגישה" הוא אמר והנהנתי, התקדמנו לבית ספר ולקחתי נשימה, עוד יום לעבור, לואי ראה שאני קצת חושש ועשה פרצוף מצחיק כדי שאצחק, רק חייכתי כי גם עם הפרצוף שהוא עושה הוא נראה כל כך מושלם.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
