גמור*
אז מה קורה ששתי ילדים נפגשים,
אחד ילד דחוי, ילד שקשה לו להתחבר, הוא רק מחכה ליום שהחיים יגמרו, רק מחכה ליום שלאף אחד לא יהיה אכפת ממנו ואז הוא יסיים את זה בלי להכאיב לקרובים אליו,
השני ילד מקובל, הוא משחק בקבוצת הכדורגל והוא נחמד לכולם, המשפח...
נקודת מבט לואי: ראיתי את ג'קסון מניח את ידו על חזו של הילד ונזכרתי שהוא לא אוהב שנוגעים בו, הסתכלתי עליו וראיתי כמה הוא פחד כרגע, "ג'קסון זוז" אמרתי בקול מאיים "או שמה תעשה לי?" הוא שאל ותפס את הילד היפה עם העיניים הירוקות עם טיפה יותר כוח, התקדמתי אל ג'קסון והורדתי את ידו מחזו, "אל תנסה אותי" אמרתי, שמעתי את הדלת נטרקת והבנתי שהילד יצא, אני לא יודע מה חשבתי לעצמי אבל יצאתי אחריו, ראיתי אותו מתחיל לרוץ ורצתי אחריו, "חכה" צעקתי והוא המשיך לרוץ, הוא נכנס למלתחות ונעל את עצמו באחד מתאי השירותים, "זה אני, תיתן לי להיכנס" אמרתי "לא" הוא ענה ושמעתי שהוא בכה, אני לא אוהב שאנשים בוכים לידי או בכללי עצובים, התיישבתי ליד התא שאליו הוא נכנס וראיתי שהוא ישב כבר ליד הדלת, "למה פחדת ממנו?" שאלתי, היה אפשר לראות שהוא פחד אפילו מלפני שג'קסון נגע בו, הוא לא ענה ושמעתי קול של בכי, "בבקשה אל תבכה הכל בסדר" אמרתי לו והוא עדיין המשיך לבכות, הנחתי את היד שלי בתוך התא שלו מהחריץ שמתחת לתא ככה שגב היד שלי על הריצפה, הרגשתי את ידו תופסת בידי ואוחזת בה חזק, ליטפתי עם אגודלי את גב ידו, "ששש...תירגע הכול יהיה בסדר אני פה איתך" אמרתי לו בעדינות והוא הוציא את היד שלו משלי, למה? שמעתי את המנעול נפתח "אני יכול להיכנס?" שאלתי וקמתי מהריצפה "כ...כן" הוא ענה עם קול שבור, פתחתי את דלת התא וראיתי את כל פניו מלאות בדמעות יבשות ועוד דמעות מתווספות ללחיו המתוקות והאדומות, התיישבתי לידו על הריצפה והוא נעל את הדלת בחזרה, "אתה מכיר את ג'קסון?" שאלתי "כן" הוא ענה בקול חלש שהכאיב לי בלב כל כך עכשיו, "הוא עשה לך משהו בזמן שהכרת אותו?" שאלתי בצורה הכי עדינה שיכולתי, הוא הסתכל על הריצפה כאילו וחושב עם לענות לי, "כן" הוא ענה "אתה רוצה להגיד לי מה?" שאלתי "א...אפשר לא עכשיו?" הוא שאל "ברור שאפשר" אמרתי, "תגיד" אמרתי "מה?" "אני יכול לחבק אותך?" שאלתי והוא חשב על זה לכמה שניות, "כן" הוא ענה והתאפקתי לא לחייך כמו אידיוט, פרסתי את זרועותיי ושמתי אותן מסביבו, הוא חיבק אותי בחזרה והניח את הראש שלו על חזי, הרגשתי את החולצה שלי נרטבת מדמעותיו אבל זה לא עניין אותי, כל מה שמעניין אותי עכשיו זה שהוא ירגיש טוב, "עוד לא אמרת לי את השם שלך" אמרתי לו "הארי" הוא ענה וחייכתי "היי הארי אני לואי" אמרתי "ל...לואי?" הוא שאל "מה?" שאלתי "שאלת מה ג'קסון עשה לי" הוא אמר "כן" עניתי "למה אתה רוצה לדעת?" הוא שאל "אם אני אדע מה הבעיה אולי אני אצליח לתקן אותה" אמרתי והוא הרים את ראשו מחזי והרגשתי איך כל חום גופו נעלם ממני בשניות "אמממ...אני הכרתי אותו לפני 3 שנים באחד מבתי הספר הקודמים שלי" הוא אמר "כן" אמרתי והקשבתי לכל מילה שהוא אמר "הוא תמיד היה אומר לי הערות מעליבות והיה אמממ... מר...מרביץ לי" הוא אמר עם חשש בקולו וליטפתי את שיערו בעדינות, ראיתי שירדה לו דמעה, "הארי יש משהו שאתה לא מספר לי?" שאלתי, יכלתי להרגיש עליו שיש עוד משהו שהוא רוצה להגיד לי "הוא אמממ... הוא תמיד היה נוגע בי כמו עכשיו רק לא בצורה מאיימת" הוא אמר "מה זאת אומרת?" שאלתי, ממש מקווה שהבנתי לא נכון "הוא היה נוגע בגוף שלי באזורים שאממ... שאחרים לא נוגעים" הוא אמר, פאק הבנתי נכון, "אמממ..." הוא אמר והיה נראה שיש לו משהו להוסיף אבל הוא התחרט והעביר את מבטו לרצפה "הארי אתה יכול לספר לי" אמרתי לו, אני לא יודע למה אבל אני רוצה שהוא יסמוך עלי, הוא לא הוציא מילה ולצערי הבנתי לבד "הארי הוא יותר מנגע בך?" שאלתי "הרבה יותר" הוא ענה בקול שבור והרגשתי איך הלב שלי נשבר לאלפי חתיכות בשניה, איך מישהו יכול לעשות משהו למלאך הקטן והתמים הזה, "הארי אני מצטער על איך שאני אומר את זה אבל אני רוצה לוודא שהבנתי נכון, הוא אנס אותך?" שאלתי ולהארי ירדה דמעה "כן" הוא אמר כמעט ובלי קול, חיבקתי אותו כרגע כל כך חזק והוא חיבק אותי בחזרה, עכשיו הבנתי למה הוא לא אוהב שנוגעים בו, "הארי אני בחיים לא אתן לג'קסון להתקרב אליך, אני אגן עליך אז אל תפחד" אמרתי והוא הסתכל עלי וראיתי ניצוץ של תקווה בעינייו, העברתי את ידי ללחייו וליטפתי את פניו ושיערו וראיתי שהוא נרגע תחת המגע שלי, "אתה רוצה שנחזור לשיעור?" שאלתי "כן, אבל רק אם תהייה לידי" הוא אמר, ברור שאני אהיה לידו, אני לא אעזוב אותו לרגע "אני אשמח להיות לידך" אמרתי והוא חייך חיוך קטן שנעלם באותה מהירות שבא, "הארי תחייך, יש לך חיוך כל כך יפה" אמרתי והוא חייך בתגובה, ראיתי את שתי הגומות שלו בתיך לחייו והעברתי את ידי על אחת מהן "אתה כל כך יפה" אמרתי לו "ג..גם אתה" הוא אמר וחייכתי "תודה" אמרתי ושנינו קמנו מהריצפה, הוא שטף את פניו וניגב אותן והלכנו בחזרה לכיתה, למזלי המורה מאחר, לא היו שום שתי מקומות פנויים בשולחן אחד אז הלכתי למקום הפנוי היחידי עם הארי שליד המקום הזה ישב נייל, אחד החברים הכי טובים שלי, "נייל יש מצב שאתה תעבור ליד ליאם?" שאלתי "כן ברור" הוא ענה וקם, אני ישבתי במקום של נייל והארי ישב בכיסא שלידי, "אתה מרגיש יותר טוב?" שאלתי אותו "כן, תודה" הוא אמר "אין לך על מה להודות לי, אני תמיד אהיה שתצתרך אותי" אמרתי ועלה לו חיוך קטן שהעלה לי חיוך מרוב שהוא יפה, הארי נראה כל כך טוב, הוא גבוה עם עיניים ירוקות ושיער מתולתל, יש לו גומות וכמה נקודות חן מפוזרות בפנים, ולא רק שהוא יפה מבחוץ הוא גם יפה מבפנים, למרות שלפי מה שראיתי הוא טיפה הרוס מבפנים בגלל מה שאנשים או יותר נכון ג'קסון עשה לו, אבל אני אשאר איתו עד שהוא יתוקן, עד שהוא יהיה שמח, המורה נכנס לכיתה, "סליחה על האיחור פשוט קצת התעכבתי" הוא אמר ויכלו לראות בבירור את כתם הקפה שהיה לו על המכנס, ניחוש שלי הוא שפך על עצמו קפה והחליף חולצה, טוב הנה התחלנו, שיעור מתמטיקה, שעה שלמה שהמורה מדבר ולא משנה כמה אני אקשיב אני לא אבין כלום, זה כמו שמישהו שמדבר עברית ורק עברית ילך למקום עם אנשים שמדברים רוסית או משהו בסיגנון, הוא לא יבין כלום, ככה זה בול אני ומתמטיקה, מתמטיקה היא הרוסית שלי, הדבר היחידי שאני יודע ברוסית זה כמה קללות בודדות ולא שימושיות, כמו במתמטיקה שהדבר היחדי שאני יודע זה להבין ש1 זה אחד ו2 זה שתיים.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
