Oneshots Book | L.S

𝙵𝚛𝚎𝚎𝚍𝚘𝚖 4;

הפרק הזה יכיל תכניים מיניים מפורטים, מי שפחות אוהבת מוזמנת לדלג33>

"כי אני אוהב אותך-ומפחד לפגוע בך" המילים רצו במוחי הופכות אותו לדייסה אחת גדולה, נשימותי התקצרו וסרבו לצאת מראותי וליבי כבר פעם בצורה שלא חשבתי שהייתה הגיונית, לאחר כמה שניות שקפאתי התעוררתי ממחשבותי, החדרתי מבט לתוך עיניו "אתה מה?" ביררתי, רק ביררתי.

"נסיך!" הוא רטן וגיכך "שמעת אותי, אני אוהב אותך" רציתי לשמוע את המילים האלו שוב ושוב ושוב ושוב.
ושוב.

לא שמעתי את המשפט הזה במשך יותר מידי זמן זה גרם לרגשות מועצמים לעבור בכל גופי ולפלח את איברי במין כאב מהנה.
"אותי?" הוא גלגל את עיניו בחיבה, מצמיד את שפתיו לשלי ונושק להן בעדינות ורכות "כן, אותך אני אוהב אותך-זה סתם תירוץ לשמוע את זה שוב ושוב" הוא צחק "אולי" הימהמתי, מניח את ידי על לחיו בעדינות.

"הארי?" שפתו ננשכה והוא הביט בי בציפייה "גם אני אוהב אותך" אמרתי מרגיש את כל דמי רותח וחום גופי עולה, מרגיש כאילו הוא בוער הארי הצמיד את שפתינו בחזקה כאילו פחד שאברח או אעלם פתאום לשונו חוקרת את פי בסקרנות, החלטתי לא לאפשר לו חיים קלים בנוגע ללסרב לי.

אני יכול לשחק את המשחק אם זה מה שהוא רוצה, המשכתי להניע את אגני מעליו גורם לו לשחרר אנחות לא רצויות מבין שפתיו "לואי..." הוא גנח באזהרה "אני לא מפחד-אתה לא תפגע בי אני סומך עליך" קבעתי, מתעלם מהעובדה שאני פשוטו ומשמעו מתחנן למולו "אתה לא עושה את זה כדי להוכיח משהו נכון?" הוא שאל, הופתעתי כי הבנתי עד כמה הוא מכיר אותי.
נענעתי את ראשי לשלילה אך הוא עדיין לא נראה משוכנע "בטוח?" הנהנתי בראשי שוב בצורה החלטית יותר.

ו...לא ממש שיקרתי, רציתי אותו מכל המובנים סמכתי עליו והשתוקקתי לקרבתו רציתי להתעלם מהמחשבות החודרניות האלו על עד כמה זה שגוי.
רציתי את כולו.
רציתי הכל.

"נסיך תבטיח לי" הוא בקש, וליבי ממש רפרף כי הוא התנהג בצורה כל כך מקסימה שלא חשבתי שאופיינית לו "מבטיח" אמרתי מצמיד את שפתינו שוב לנשיקה סוחפת תובענית ועמוקה שהעבירה את גופי לרקיע אחר לחלוטין, לעולם של שנינו בלבד, הייתי שבוי.

שבוי ליופיו הלא הגיוני, למגעו הממכר לריחו המשכר, לעיניו שגרמו לי לראות ולהבין דברים שמילים לעולם לא יוכלו לתאר שבוי לעולם שנקרא הארי.

רגליו הורידו את הנעליים שלבש וידיו נגשו לנעלי מורידות אותן מעלי, הוא הוריד אותי מגופו והשכיב אותי ברכות על המצעים הרכים ידי הזיעו והרגשתי את ראשי מסוחרר "אלוהים אתה כל כך יפה שלפעמים אני תוהה אם אתה אמיתי בכלל" הוא לחש הרמתי עת ראשי נושק לשפתיו בחולשה שרירי היו מתוחים, אפילו מגעו של הארי לא הרגיע אותם.

וליבי כאב, כי אהבתי אותו כל כך, לא האמנתי שהוא מגיע לי.
וגם בגלל שבתוך תוכי ידעתי שנהיה חייבים להפריד דרכינו באיזה שהוא שלב, אך חסמתי את המחשבה הזאת מלהופיע לפחות כרגע.