Oneshots Book | L.S

𝙵𝚛𝚎𝚎𝚍𝚘𝚖 5;

"השתגעתם לחלוטין!" אימי צעקה, מבטה הפחיד אותי לא הכרתי אותה לרגע, הצטנפתי לגופו של הארי, כי חששתי, באמת חששתי שתפגע בי וסטאן שעמד לידה החרב שלו מונפת ופתוחה גרם לי לפחד עוד יותר "כבוד המלכה, אם תתני לי לדבר אני אוכל להבהיר לך כמה נקודות שישנו את מחשבותיך" היא קטעה אותו בכך ששלחה את ידה, סטאן הביט בי במבט מתנצל ובא וקשר את ידיו של הארי באזיקים החדים והגסים, הרגשתי את הדמעות עולות בעיני ותחושת הבחילה מתפתחת בביטני מלראות אותו כך ולא להיות מסוגל לעשות דבר.

כי באמת חשבתי שהיא תבין.

חשבתי שזה יהיה רעיון טוב אחרי שנה-לחשוף בפניה הכל ולנסות להסביר לה שזה בסדר והמחשבות האלו שלה נובעות מדעות קדומות ומיושנות.
אבל היא לא הבינה.

והיא כעסה וצעקה-התכחשה לעובדה שאני אפילו בנה.

"עזוב אותו!הוא לא אשם!" צעקתי אוחז בגופו של הארי מנסה למשוך אותו אלי, הוא עמד עם מבט מושפל "הוא פיתה אותך, והרס אותך!כמובן שהוא אשם, הוא הרס אותך את הבן היקר שלי, הרס אותו לחלוטין!" היא החלה לדבר בצורה לא אופיינית לה, מבולבלת ומגמגמת "הוא לא!" צעקתי, אוחז את ראשי בין שני ידי, לא יכולתי ורציתי לשמוע את המילים הללו "הוא לא!הוא אוהב אותי, דבר שלא קיבלתי מאף אחד!לעולם, ואם זה נחשב כחטא-אני מעדיף למות עכשיו כחוטא מאשר לחיות בלעדיו!" צעקתי עליה, היא נראת מזועזעת, סטאן עצר מלסחוב את הארי וקפא, הארי סובב אלי את מבטו שולח לי חיוך מלא דמעות.

"חדול מלדבר!" היא צעקה חזרה מבטה ריק "לא!הפסקתי להקשיב לך כבר נמאס לי מהפקודות שלך, מהדרך חיים שאת בחרת לי לחיות!תתני לי לדבר עכשיו ותחדלי את מלדבר!" היא נראית המומה כך גם הארי וסטאן, מעולם לא דיברתי אליה בצורה הזו דלת האולם נפתחה ואן אימו של הארי נכנסה בסיערה "הארי?!" היא השתנקה מעיפה את מבטה בבלבול על הסיטואציה "מדוע הוא אזוק?!" היא שאלה המומה נגשת לאימי.

"הבן שלך סחב את הבן שלי למהתלות שלו!הוא הפך אותו לחוטא!ידעת מזה?" אן נאנחה בהתנשפות "כמובן שידעתי, הארי הרגיש לנכון לספר לי זאת, ועם כל מה שהסביר הבנתי אותו מהי בעייתך?!"

הייתי מופתע, לא ידעתי שאן ידעה ממני ומהארי הוא לא אמר לי זאת "מה היא בעייתי?!זה אסור זאתי בעייתי, הם צריכים להנשא לאישה בצורה הטיבעית והנורמלית"

"מי הוא זה שהחליט מהי הדרך הנורמלית?!" אן שאלה, המומה מהסיטואציה, כנראה שתפסה מאימי כאדם נאור יותר "דבר ראשון שחרר את הארי שלי מהאזיקים האלו, הוא לא עשה דבר רע מלבד לאהוב את בנך, דבר שאת לא היית מסוגלת לעשות!" הערצתי בליבי את אן ברגע זה, היא עשתה את הדבר שאני לא הייתי מסוגל לעשות.

סטאן נראה נקרע בין שני האישויות שלמולו "שחרר אותו!עכשיו!חלקי פה בארמון שווה לשל ג'והנה, בלעדי היית מתמוטטת פה לחלוטין!" היא צעקה סטאן שחרר את האזיקים מידיו של הארי, רצתי אליו קובר את ראשי בצווארו "חשבתי שתלך" לחשתי הוא ליטף את שיערי בעדינות "אתה מדהים בייבי, איך שעמדת מולה" הוא לחש לאוזני.