Oneshots Book | L.S

𝙸 𝚜𝚝𝚎𝚊𝚕 𝚕𝚘𝚟𝚎 𝚢𝚘𝚞 𝚝𝚑𝚘...

<לשיר אין קשר לסיפור!נלקחו משם כמה משפטים, אבל הם לא אחים כאן💀>

*החלק הזה יכיל תכניים מיניים*

הארי נעמד שוב מול הדלת המוכרת, דפק את שני הדפיקות הבודדות לפני שנכנס פוגש בדמותו של לואי, חיוך עלה על פניו.

רק מלראות אותו, כי הוא היה הכל ויותר מידי בשבילו, הוא יכל להעביר שעות בלחרוט בזכרונו את תווי פניו המושלמות של לואי, ולעולם לא יימאס לו.

"היי" הארי נופף בידו לואי מלמל משהו לא ברור הארי קימט את אפו וצעד אחרי לואי, נתקל בבקבוק החריף והכוס העדיין מלאה שעמדו שם "אתה נראה טוב" לואי החמיא ולגם מהכוס מתקרב להארי "הייתי צריך אותך" לואי מלמל לפני שהתקרב עם שפתיו לשפתיו של הארי.
והארי שמח, כי לא היה דבר שיותר שימח אותו מהעובדה שלואי היה צריך אותו.

ולפני שהארי הספיק לחשוב יותר מידי לואי משך אותם לחדר השינה שלו "שששש ליאם פה אבל" הוא מלמל לפני שסגר את הדלת אחריהם נצמד בנזקקות להארי הוא משך את חולצתו של הארי מעליו יורד בנשיקות רטובות לצווארו וחזהו ומשך אותו למיטה עולה מעליו "א-איך אתה?" הארי ניסה לשאול לואי רק המהם ממשיך במעשיו מוריד את החולצה גם מעליו ומחזיר את שפתיו לאלו של הארי מחדיר את לשונו לפיו הארי גנח קלות שלואי הפעיל לחץ עדין על מפשעתו במזמן שהוריד את המכנס מעליו.

הארי היה רגיל ללואי, הם היו עושים את זה יותר מידי פעמים.
טוב, שלואי היה רוצה אבל הארי המשיך לשכנע אותו שלואי רואה בו יותר מסתם זיון זמני, אוקיי נכון שכל פעם שהוא הציע שהם יעשו משהו שונה לואי התחמק, אבל הוא אדם עסוק.

"א-איך היה לך בעבודה?" הארי המשיך לנסות שיחה משעין את ראשו לאחור שלואי מצץ את העור בצווארו "אולי תפסיק לדבר?!" לואי גנח בעצבים והתרומם מעט מהארי שהפסיק לנשום מהבושה וההלם שנכנס אליהם.
פניו הפכו אדומות והוא התקפל לתוך עצמו "פאק בייב סליחה-עבר עלי חרא של יום" לואי תירץ מתקרב להארי שוב ולוחש לאוזנו "תגרום לי להרגיש טוב?".

והארי הסכים, כי הוא היה שבוי, שבוי בעולם הדמיון שיצר לו לגבי מערכת היחסים בניהם, שבוי למילים היפות והשקרים.

לואי הצמיד את שפתיו לשל הארי ולא בזבז יותר מידי זמן ומשך מעליו את הבוקסר הארי השתחל ממתחתיו וירד בנשיקות עדינות מחזהו של לואי ומטה, לואי לא ידע מה הוא מרגיש לגבי המגע של הארי, הוא היה כל כך עדין ושברירי מידי לטעמו.
כאילו פחד לשבור כל דבר שייגע בו.
ובכל זאת, כל פעם מחדש משהו משך את לואי לילד התמים.

לואי לא הרגיש את מה שהארי הרגיש, הוא רק היה שקוע באומללות של עצמו וחיפש נחמה והארי היה גוש מתוק של שמחה ואופטימיות אז זה הספיק לו.

"לא" לואי נאנק שהארי אחז בבסיס איברו והתקרב עם שפתיו, הארי נתן בו מבט מבולבל, זה בדרך כלל מה שהם היו עושים;הארי היה מוצץ לו לואי היה נח מספר שניות ומשם הם היו ממשיכים.