2-תגידו לי אתן.

223 21 4
                                    

נקודת מבט ליהי

״רויצ׳ו אתה בא?״ שאלתי אותו מעבר לפלאפון ״שלוש דקות אצלך״ הוא ענה בקרירות וניתק. הוא פשוט ניתק לי בפרצוף. מה לעזאזל?

מה יש לו? ממתי הוא מתנהג ככה? רוי יכול להיות עצבני אבל הוא אף פעם לא ידבר אליי ככה. אלא אם כן הוא עצבני עליי. פאק. הוא גילה? אין סיכוי. דמעות עולות בעיניי אך אני ממהרת למחות אותם.

״מה ליקי מה יש?״ שי שאלה אותי מעירה אותי ממחשבותי ״הכל טוב סתם חשבתי על משהו״ אמרתי בחיוך מתאמץ מסתכלת לצד ולא עליה. אני לא מסוגלת לשקר לה כשאני מסתכלת עלייה.

״ליהי אני יודעת כשאת משקרת לי. מה קרה?״ היא שאלה בדאגה. אבל אני לא יכולה לספר לה. אני מפחדת שאיכשהו זה יתגלה לרוי. כי שי לא מסוגלת לשמור על הפה שלה סגור. כלומר. אם הוא עדיין לא יודע...

״תקשיבי שוש קרה משהו אבל זה לא משהו שאת צריכה לדעת. אני מבטיחה שאני אספר לך בהמשך.״ אמרתי מסתכלת לה בעיניים כי לא שיקרתי וראיתי שהיא באה למחות אבל אז קול צפירה נשמע. רוי.

אני לא יודעת אם אני שמחה שהוא בא או לא. נכנסנו לאוטו ואני התיישבתי מקדימה ושי ישבה מאחורה.

בדיוק שבאתי לחגור שמעתי אותו פוקד ״אחורה״ בקרירות והבנתי שהוא עצבני. עצבני מאוד. לכן לא התווכחתי איתו והלכתי אחורה ליד שי שעדיין הייתה עצבנית גם היא.
זה יותר מידי. אני לא יכולה להתמודד עם שניהם.

סיבכתי את עצמי, אם רוי לא יודע אני אצטרך לספר לשי בקרוב כי היא לא הולכת לשחרר מזה.
אבל אם הוא יודע, נדפקתי חזק.
בכל מקרה. אני הולכת למות.

אחרי דקה של שקט פתאום רוי פתח בשאלה ״איך עבר לכן היום?״ הוא שאל בקרירות. הוא לא מתעניין באיך עבר לנו היום. הוא רוצה לשאול עוד שאלה. ״בסדר, ולך?״ עניתי בקול שקט והתעניינתי בשלומו והוא התעלם מזה לגמרי. ״יש משהו שאתן אולי רוצות לספר לי?״ הוא שאל עדיין בקרירות. אתן?
מה שי קשורה?

״מה יש לנו לספר לך?״ שי שאלה בעצבים עדיין על קודם. ״לא יודע תגידו לי אתן.״ הוא אמר ממשיך כל הזמן להסתכל על ה ובלעתי את רוקי בלחץ. אני מקווה מאוד שהוא לא יודע.

הסתכלתי לכיוון רוי בזהירות וראיתי את פרצופו עצבני מאוד. אבל לא עצבני מספיק. הוא לא יודע. הוא לא יודע על עידו. אם הוא היה יודע על עידו. הוא היה מתנהג אחרת. אחרת לגמרי.
הוא לא היה מצליח להחזיק את עצמו.

לפני חצי שנה בערך. היה אחד שהתנשקתי איתו. רוי גילה על זה. הבן אדם נכנס לבית חולים ועד היום נשאר עם כמה צלקות. את זה אני יודעת כי ראיתי אותו לפני שבוע כשהייתי עם רוי במסעדה והייתי צריכה להחזיק אותו כדי שלא יקום אליו.
וכן, זה היה קשה.

״מה יש לך?״ שאלתי אותו בשקט. ״לי אין כלום. אני רק רוצה לדעת אם אתן רוצות לספר לי משהו.״ הוא אמר בקול קר ומגעיל שאני לא סובלת לשמוע אותו. ולחשוב שהבוקר הכל היה טוב.

״אנחנו לא רוצות לספר לך כלום.״ שי אמרה מדגישה את האנחנו ״אולי ליהי רוצה לספר לך משהו תשאל אותה.״ אני מסתכלת על שי במבט מזהיר ומתחנן והיא מסתכלת עליי בעצבים.  

״אויש נו מכירה אותה שש עשרה שנה ומפילה את כל האשמה עלייה? אני בטוח שאת זאת שהובלת אותה לעשות את זה״ אמר עוצר את האוטו ומסתובב לאחור מסתכל על שי רותח מכעס.

״רוי מה אתה רוצה ממני? על מה אתה מדבר?״ שי שאלה בקול רם ״על מה אני מדבר?״ הוא צועק בחזרה ואז מגבר בטון רגוע שוב. ״תגידו לי בנות״ הוא אמר עובר להסתכל עליי ״מה עשיתן היום בבית ספר?״ על זה הוא מדבר. ואני כבר נבהלתי.

״אויש נו אז טיפה התחצפנו למורה.״ שי אמרה ״יש דברים יותר חשובים מזה״ המשיכה להגיד ויכלתי להרגיש איך רוי מתעצבן יותר ויותר.

״טיפה התחצפתן!?״ הוא צרח וזה הבהיל אותי מאוד ״צרחתן על המורה! קיללתן אותה! צחקתן על המצב המשפחתי שלה!״ הוא הטיח בנו ״זה טיפה להתחצף?!״

״א-אנחנו מצטע-״ התחלתי להגיד אבל שי קטעה אותי. ״אנחנו לא מצטערות על כלום. האישה הזאת חשבה את עצמה יותר מידי״. האומץ שלה לרוב ראוי להערצה. אבל עכשיו, אני רק מתחננת שהיא תפסיק.

״האישה הזאת היא המורה שלכן!״ הוא צרח והחזקתי לשי את היד חזק מסמנת לה לשתוק. הבנתי שהוא עצבני מידי ושי לא עוזרת למצב.

הוא הסתובב והמשיך לנסוע ״ליהי את לא יוצאת מהבית עד להודעה חדשה״ הוא אמר בהפתעה ״מה?״ אמרתי בקול מופתע ולא מבין ״מה ששמעת.״ הוא הוסיף בקול קר כמו בכל מהלך השיחה ״אב-״ באתי למחות והוא קטע אותי.
אני לא מאמינה! איך תמיד אני נדפקת. הוא לא יודע מה היא אמרה, הוא לא יודע איך היא דיברה אלינו. והוא ישר מעניש אותי. אפילו שניסיתי גם להתנצל.

״שי המנהלת התקשרה גם להורים שלך. אני לא יודע מה הם יחליטו אבל כדאי שהם כבר יציבו לך סוף סוף כמה גבולות.״ הוא אמר ברצינות. אני יודעת שהוא שונא את ההתנהגות של שי. ואם היא לא הייתה שי אז כנראה היא כבר לא הייתה איתנו.

״כן בטח גבולות״ היא אמרה בגיחוך וזלזול והסתכלה על החלון. מסרבת להסתכל גם עליי, אבל יעבור לה. אני בטוחה.

פרק שנייי
תגיבו מה אתן חושבות או כל דבר אחררר
אתן כבר יודעות כמה אני אוהבת את התגובות שלכן וכמה זה מדרבן אותי לכתוב עודדדד❤️❤️❤️

Hurting love Where stories live. Discover now