הארי סטיילס

עיניים עצובות

העיניים שלנו נפגשו בסוף השעה השנייה ביום לאחר מכן.
הרגשתי מסוחררת, העיניים שלו נראו עצובות פתאום, מלאות חרטה , אפילו קצת נפוחות. הוא לא היה נראה כמו בדרך כלל.
הצלצול לסיום היום צילצל, ובאתי לאסוף את הדברים שלי כדי לחזור הביתה.
״אמה, אני יודעת .״ מייגן אמרה
הפנים שלי נהיו אדומות, מאיפה היא תדע עליי ועל הארי? איך היא יכולה לגלות? הוא לא גילה לה.. נכון?
״סליחה.?״ עניתי בבילבול.
״שמעתי מה בריאן עשה לך במסיבה בשבוע שעבר, אני פשוט בהלם, איך לא סיפרת לי דבר כזה? בגלל זה נעלמת? ״
״זה לא היה כזה רציני, הוא לא עשה לי כלום בסוף, הארי עצר אותו וזהו״ השבתי. לא רציתי שהיא תתחיל לחטט ללאן נעלמתי או עם מי.
״אמה זה רציני, זה לא משהו שעושים, היית צריכה לבוא אליינו דבר ראשון, היינו מטפלות בזה , היינו עוזרות לך״
״בסדר מייגן, לא רציתי לראות אנשים, חזרתי הביתה והלכתי לישון אל תחפרי לי״
״טוב טוב תרגעי, אני פה בשביל לעזור״ מייגן אמרה בטון נמוך, קול של לילי הזועק את שמה עצר את שיחתינו במזל. והיא הסתובבה והלכה.
אספתי את כל הספרים שלי וחזרתי הביתה.
שמתי את האוזניות שלי והלכתי.
״אמה , אמה״ צעקה לא צעקה של שמי נקראה על ידי קול עמוק של בחור.
הוצאתי אוזניה אחת מאוזני וזה היה הארי
״אמה״ הוא השיג אותי והתקרב, אמר בקול חרישי את שמי. קולו ככ מתוק , ועיניו ירוקות כדשא בחצר ביתי.
״אני צריך לדבר איתך״ אמר
״תדבר״