הארי סטיילס

העיניים הירוקות האלו

״תתעוררי אמה !! את מאחרת !!״
פתחתי את עיניי לקולה של אימי , עשרים דקות לפני תחילת השיעור.
לא הייתי צריכה לעשות מרתון פרינדס כל הלילה, חשבתי לעצמי.
״זאת לא הדרך להתחיל שנה חדשה בבית ספר חדש !״ אימי כעסה.
מילמלתי בסדר ועליתי על האוטובוס הראשון שהגיע.
ירדתי בתחנה, נעמדתי מול בית ספר, הוא הרבה יותר מכובד מכל בתי הספר שלמדתי בהם עד עכשיו, אני מקווה שהאנשים פה לא סנובים.
בית ספר היה בצבע לבן, חלונות שחורים ודלתות שחורות, בפתח היה כתוב שמו: Holmes chapel comprehensive school
התפעלתי מנראותו, ונכנסתי, השעה הייתה כבר שמונה וחמישה
״שיט ! אני מאחרת ! ״
המסדרונות היו ריקים, לא ידעתי למי לפנות ולא מצאתי את הכיתה שלי. למרבה המזל שלי ראיתי זוג מתמזמז ליד שדרת הלוקרים הארוכה.
״אה.. סליחה? אני מצטערת על ההפרעה.. אתם יודעים איפה זה יא3?״
גימגמתי. הם עצרו להתנשק, הסתכלו עליי, והמשיכו, הבריטים האלו מלאי חוצפה , חשבתי לעצמי והמשכתי ללכת .
יש ! מצאתי. נכנסתי לכיתה .
המורה הסתכל ושאל אותי מי אני, הצגתי את עצמי.
״אמה, אני חדשה פה ״
״ נכון, הודיעו לי שמישהי צריכה להגיע! ברוכים הבאים אמה, מקווים שזמנך בבית ספרנו יהיה נעים ״ השיב מר לוין , מחנך הכיתה.
התיישבתי בשולחן השלישי בטור השני, לא רחוק מדיי ולא קרוב מדיי, ״מצוין״ חשבתי לעצמי. הסתכלתי סביב, כולם היו עסוקים בהכל חוץ מלהקשיב למר לוין. הנערה בעלת שיער הבלונד השופע שישבה מימיני קראה ספר, אני חושבת שקראתי אותו פעם.
הנער מלפניי היה עסוק בטלפון, לגיטימי. הנערה עם השיער הקצוץ התעסקה בשרוך של חולצתה, ואני ישבתי שם, והתבוננתי בחלון, ראיתי עץ יפיפה בחוץ, שקעתי במחשבות שלי. ואז, טריקת דלת
״אדון הארי סטיילס איפה אתה חושב שאתה נמצא? זהו מוסד לימודי אתה לא יכול לפתוח את השנה באיחור כזה . תזכור מה קרה שנה שעברה ״ אמר מר לוין.
הארי, זה השם של הנער החוצפן שלא הסכים להגיד לי איפה הכיתה .  הוא די נאה, כשפרצופו לא תקוע בנערה מול לוקר מספר 202.
הארי סרק בעיניו את הכיתה כדי לחפש מקום להתיישב, וקלט אותי, חייך חיוך מתנשא והתיישב מאחוריי. גיחחתי.
״אל תתכנני עליו, הוא ישבור אותך״ אמרה הילדה בעלת השיער הבלונדיני הארוך מימיני.
״סליחה?״ הגבתי
״או , שכחתי שאת חדשה. נעים מאוד, קוראים לי מייגן״
״אמה״ השבתי
לאחר כמה שניות של שתיקה,
״למה את חושבת שאני מתעניינת בו? כי אני לא. הוא הבן אדם האחרון שאתעניין בו.״ אמרתי
״תירגעי אחותי, לא חשבתי כלום פשוט אני מכירה את הארי ו..״ מייגן אמרה.
״ולמה את חושבת שאת מכירה אותי ככ טוב?״
״אוקי אוקי סליחה רק ניסיתי להזהיר אותך. חצי מהבנות בשכבה היו חולות במחלת הארי סטיילס״ היא נשמעה שהיא יודעת מה היא אומרת, לא היה לי אכפת ממנה ככ. לא הגבתי אליה והמשכתי לבהות בנוף היפיפה מהחלון.
שעה עברה, שעתיים עברו, ו.. שעת הפסקת האוכל הגיעה.
לקחתי את הכריך שלי , ובאתי להתיישב, לא ידעתי איפה כי זה היה נראה שכולם ידעו לאן הולכים ולא היה לי נעים להדחף לחבורה שאני לא מכירה. באתי לצאת מהקפיטריה ואז נתקלתי במייגן בשנית, והיא אמרה ״ אמה! היי ! אני מצטערת אם הטרדתי אותך בשיעור הראשון לא התכוונתי , רוצה לשבת איתנו? היא נשמעה זוהרת , למעשה , היא אחד מהאנשים הזוהרים ביותר שאי פעם הכרתי, אני יודעת שזה נשמע מוזר , אבל האופן שבו היא מדברת פשוט מסמן חיוביות, היא נראת חסרת טקט כזאת, אני מניחה שמפה באו דבריה בשיעור הראשון, אך גם מאוד חמה וחברותית.
התיישבנו ושיחת חולין החלה. סיפרתי להן קצת על חיי.
ואז הארי נכנס לקפיטריה, התלתלים שלו היו על עיניו הירוקות אז הוא הזיז אותם וצחק מהבדיחה של בריאן, חבר שלו. הם הלכו להתיישב ואז הוא הסתכל עליי הסטתי את מבטי ממנו במהירות אבל אני חושבת שהוא קלט שבהיתי בו. הוא סימן לבריאן שהוא שניה מגיע והתקדם לכיוונינו.
״צרות באות״ אמרה קים, חברה של מייגן.
״הארי.. אוי הארי״ הוסיפה לילי
״ אני יכולה להשבע לכן שאם האופי שלו היה כמו היופי שלו, הוא היה זיין לא קטן״ אמרה קים
״ בנות תירגעו! אתן מכירות את הארי, אל אפילו תחשבו על לזיין אותו ברור? כולנו יודעות איך זה ייגמר ״ מייגן התרגזה.
הארי הגיע לשולחננו, התיישב ליד מייגן ו..