הארי סטיילס

קיווי.

״ מייגן אני רואה שאת מחבבת אותי יותר מתמיד״ אמר הארי בקול עמוק ומבטא בריטי מגלגל על לשונו.
״ תעוף מפה הארי אנחנו מנסות להכיר את אמה, הילדה החדשה ואתה מפריע לנו״ השיבה מייגן .
״ אפשר להצטרף?״ אמר בקול מתנשא.
״לא״
״למעשה אני מכיר כבר את אלה, נפגשנו בתחילת היום, זוכרת?״ הארי השיב. אני אוהבת לשמוע אותו מדבר, יש לו קול ככ מושך.
״אמה, קוראים לי אמה.״ גימגמתי. כל החבורה הסתכלה אליי בעיניים מבולבלות. אני מניחה שהן לא הבינו מאיפה אני והארי נפגשנו בעבר.
״אמה אמה אמה אמה ובכן תרשי לי להגיד שיש לך עיניים ממש יפות ״
הסמקתי. מקווה שמייגן לא שמה לב. זה לא נראה שהיא והארי מחבבים אחד את השני במיוחד והיא החברה היחידה שיש לי בבית הספר הזה.
״ואני ממש לא כועס שהפרעת לי ולקורטני בתחילת היום״ הוסיף .
״הארי, אל תגרום לי להתעצבן עליך, ואל תחשוב על לנסות בכלל את אחד הטריקים שלך על אמה״.
״בסדד הורסת מסיבות״ ענה הארי בקולו העמוק והלך.
״אמה, את רוצה לספר לנו משהו?״ אמרה לילי
״אני פשוט לא מצאתי את הכיתה בבוקר ופחדתי לאחר לכיתה וראיתי אותו ואת הילדה הזאת מתנשקים והם האנשים היחידים שמצאתי במסדרון ואני לא יודעת למה פניתי דווקא אליהם ו..״ התחלתי להלחץ.
״ זה בסדר את לא צריכה להתחרפן ״ קים אמרה בקול מרגיע.
״פשוט תזהרי מהארי, הוא רק נראה תמים, הוא שבר לכולנו את הלב״
אמרה לילי
״באמת? מייגן .. גם לך? שאלתי.
קים בעטה בי מתחת לשולחן ומייגן לא ענתה. הבנתי לבד את הסיפור.
ההפסקה נגמרה. חזרנו לכיתות.
בשיעור היסטוריה למדנו על מלחמת העולם השניה, המורה שאלה אותנו איך לדעתינו המציאות של היום הייתה אם הנאצים היו מנצחים במלחמה.
״לא משו״ אמר בריאן
״ אתה חושב?״ אמר הארי בציניות והכיתה צחקה.
המורה אמרה שזהו לא נושא ללעוג עליו והארי גילגל עיניים וגיחך. אני אוהבת לראות אותו מחייך, הוא נראה ככ תמים כשהוא מחייך. ואז ניזכרתי בדבריה של מייגן.
צילצול, סוף היום.
כולם ארזו את חפציהם, מייגן קים ולילי לא חוזרות בדרך שלי אז הייתי צריכה לחזור באוטובוס לבד. זה בסדר אני די אוהבת להיות לבד.
ארזתי את הדברים, שמתי אוזניות ובאתי ללכת. הארי עצר אותי, שם את ידו על המעקה. פאק הוא ככ מושך.
״אתה יכול לפנות לי את הדרך? ״ הוצאתי את אחת האוזניות ואמרתי להארי
״ מה נשמע אמה, לונג טיים נו סי״ השיב
״ אני יודעת מי אתה, מייגן סיפרה לי הכל. אז אם תועיל בטובך לפנות לי את הדרך כדי שאוכל להגיע לאוטובוס אני מאוד אעריך את זה כי שום דבר אחר לא ייצא מזה״ התעצבנתי. מקום בי לא רצה שהוא יזוז, אני יודעת שזה טיפשי אבל הרגשות שלי טיפשיים לפעמים.
הוא היה נראה פגוע.
״קיווי״׳הוא אמר
״מה?״ הגבתי בפרצוף מבולבל.
״את אוהבת קיווי?״ הרים גבה.
״האמת שאף פעם לא יצא לי לנסות קיווי.״ גיחכתי.
״באמת?״ חייך. את צריכה לטעום פעם. ״ והלך.
המשכתי בדרכי,  ואז הוא חזר אליי ואמר ״ אני יודע שזה היה טיפשי. אני מצטער לא התכוונתי להביך אותך קודם פשוט את נראת נחמדה ולא ידעתי איך לדבר איתך״ אמר במבטא בריטי חזק ועמוק בזמן שהרוח העיפה את תלתליו .
״ זה בסדר אני אטעם את קיווי אל תדאג״ צחקתי
הוא חייך, אני פאקינג חיה בשביל החיוך הזה.
״ לא דיברתי על זה, דיברתי על הקפיטריה״
- ״ זה בסדר״
״טוב אני מקווה לראות אותך מדיי פעם במסדרונות״
חייכתי, הסתכלתי לעיניו הירוקות , הוא קרץ ואז,
הוא הלך. והפעם לא חזר בשנית.
חזרתי הביתה, וכל היום לא הפסקתי לחשוב, מי אתה לעזאזל הארי סטיילס ?