𝐁𝐋𝐈𝐍𝐃𝐄𝐃 𝐿𝒪𝒱𝐸 | BL

Denial

נקודת מבט שלישית:

ליאו:

על אף כל נורות האזהרה במוחו של ליאו, הוא מצא עצמו בדרך לביתו של טיילר. הוא החסיר מהלימודים ביומיים האחרונים, והמרצה לקח את זה לידיו לדאוג שמישהו ימסור לטיילר את החומר שהפסיד, והמישהו נבחר להיות ליאו, על אף שבכלל לא התנדב לכך. "אתה חברו הטוב," אמר לו המרצה, "ורוב השיעורים שלכם ביחד בכל מקרה. תוכל לעשות לי את הטובה הזו?" וליאו לרגע חשב לסרב, אך המרצה התעקש, "אני יכול פשוט להתקשר להורים שלו..." וליאו לא ידע מה ההורים של טיילר קשורים לעניין, אך הוא לא יכול היה לתת למרצה לעשות את זה. אם טיילר מחסיר, סימן שקרה משהו רע באמת, כי הוא בקושי מפסיד ימי לימודים. "אין צורך!" ליאו אמר מיד, ולקח מהמרצה את הסיכומים. בכנות, הוא לא ידע למה המרצה התעקש כל כך שמישהו יביא את החומר לטיילר, אבל כל עוד זה לא מגיע להוריו – טיילר יהיה בסדר וליאו יעשה הכל כדי לשמור על כך.

מחשבה חודרת לראשו, אחת שהוא באמת לא רצה לחשוב.

אפילו שטיילר גיי.

גבותיו מתכווצות, והוא רוצה לסטור לעצמו על המחשבה הזו. ברור שהוא ידאג לחברו! גם אם הוא... כמו אותם האנשים... הוא נרעד, מנער את ראשו באלימות, כאילו זה יעזור לו לשכוח את הדברים שהם עשו, את המגע שלהם על עורו... "די לחשוב על זה." הוא ממלמל לעצמו, אבל זה לא באמת עוזר. זה אף פעם לא עוזר. לפני שהוא מספיק ליפול לתהום הכל כך מוכרת לו, הוא מוצא עצמו עומד מול הבניין בו גר טיילר. לוקח נשימה עמוקה, ליאו מנסה להכין את עצמו למפגש עם חברו הטוב. רק המחשבה עליו גורמת לליבו להחסיר פעימה. זה מהדאגה, הוא אומר לעצמו. אתה פשוט דואג שקרה לו משהו. זה הכל. בעמקי נשמתו הוא יודע כי אלה לא יותר משקרים שהוא מספר לעצמו.

אני לא פאגוט מלוכלך.

אבל האם הם באמת כאלה מלוכלכים, כמו אותם האנשים? הוא לא יודע, ואף חלק בגופו לא רוצה למצוא את התשובה לכך.

טיילר מקבל את פניו כשהוא מחזיק את אחותו הקטנה בידו. מאחוריו, שלושה גמדים קטנים מחריבים את הבית. החיוך של ליאו נופל קמעה, טיילר נראה מותש. "היי," טיילר אומר, קולו קטן ונראה שהוא רוצה לגרד את עורפו, אך ידיו עסוקות מידי בהחזקת אחותו הקטנה. "אה, היי."

נדמה שבזמן האחרון ככה הם מברכים אחד את השני. הכל כל כך מביך. ליאו מגרד את עורפו וסומק על לחייו. אולי היה זה רעיון גרוע? אולי עליו לחזור? הוא מעביר משקל מרגל לרגל, מכחכח בגרונו. עיניו של ליאו לעולם לא פוגשות את עיניו של טיילר ליותר מרגע בודד, כאילו אם יביט בעיניו, לא יוכל להסיט מבטו יותר. "אהמ," טיילר מכחכח בגרונו, והמתח בניהם גובר. "אהמ, בוא, אתה יכול... אתה יכול להיכנס, אהמ," הוא מועד על מילותיו, וליאו רוצה לגחך מכמה טיילר נראה חמוד כשהוא מסמיק.