האסיר

134 5 1
                                    

"מה לעזאזל זה היה?" שאל לבסוף האסיר את טום.
"תנין, כנראה" אמר טום, משתדל ששום רמז לשמחה לאיד לא יורגש בקולו.
"חבל " אמר האסיר, "הכסף הלך". טום הנהן בהסכמה.
"לו קאס און קוקודרילו ג'יגנטה" אמר הטייס והצטלב "קה דהסאנזה אן פאס".
"שתוק כבר" צרח פתאום האסיר "הכול בגללך, חתיכת בן זונה מקסיקני מסריח. בגללך הבוס מת ובגללך הלך הכסף". הוא ניסה לטפס במהירות לעברו של הטייס, אך זה קפץ וטיפס גבוה הרבה יותר והביט בו מפוחד ממרום העץ. האסיר הוסיף לטפס בסבלנות, מאיים וממטיר קללות. המקסיקני הזריז נדחק בינות לענפים הדקים התרחק גבוה יותר. האסיר נעצר לא הרחק ממנו וניסה לנער את הענף.
"אלטו" צרח המקסיקני "אלטו. קה סה רקראקטארה".
האסיר לא הפסיק וניער חזק יותר. המקסיקני צווח ואיבד את שיווי משקלו. הוא צנח מטה כמה מטרים ונחבט בענף עבה ונאחז בו. האסיר קילל שוב ופנה לרדת ולהמשיך את מרדפו.
"תפסיק!" צרחה הבחורה "זו לא אשמתו. תפסיק כבר!"
"מאיפה את יודעת?" אמר האסיר בכעס "אם המטוס שלו לא היה כזה גרוטאה, לא היינו עכשיו במצב הזה".
המקסיקני ניצל את הויכוח ונעלם במעבה הענפים. האסיר חיפש אותו במבטו ולבסוף התייאש והתיישב על אחד הענפים העבים.
"מה נעשה עכשיו?" הוא שאל.
לא היה מה לעשות אלא להמתין, צמודים לענפים, מכים בענן היתושים שכיסה אותם ללא ליאות, מטורף מריחם החם. הערפל לא נמוג אפילו לרגע, הולך ומתחמם עם חלוף הזמן.
טום סחט את טיפות המים האחרונות מהבקבוק ואז הטמין אותו בין כמה ענפים דקים ושאל אם יש למישהו קצת מים. איש לא ענה לו. הבחורה סבלה נורא. פניה וגופה היו מכוסים עקיצות נפוחות ולשונה השתרבבה מפיה, עבה ותפוחה.
"ידעתי שאסור לי לקחת את העבודה הזו" היא מלמלה "הזהירו אותי שזה יגמר רע".
טום הביט בה וניסה להפיק חיוך אוהד. "אז למה בכל זאת לקחת?" הוא שאל.
הבחורה משכה בכתפיה. "זו אימא שלי. תמיד יש לה חלומות רעים. חשבתי שהיא עוד פעם מזיינת את השכל".
"אתה חושב שהדבר הזה הסתלק?" קטע אותם האסיר, מעסיק את עצמו בשבירת ענפים דקים וחידודם באמצעות סכין קומנדו גדולה.
"אתה מוזמן לנסות" אמר טום "אני ממילא לא מסוגל לזוז".
האסיר הרים את ראשו והביט בו בזעף. "אל תתחצף. מהרגע הראשון לא אהבתי את הגישה שלך. פרצוף תחת".
טום השתתק והאסיר חזר לחדד ענפים. הבחורה עצמה את עיניה והמקסיקני לא נראה מהבוקר.
"אני הולך למטוס לחפש מים" אמר האסיר בחלוף מספר שעות דמומות. הוא קם ממקומו וצעד בינות לענפים עד שהגיע לפתח המטוס. הוא הספיק רק להישען על גוף המטוס כשענף תחתון נשבר לפתע. המטוס חרק נוראות והעץ הזדעזע כולו. האסיר הצליח להיאחז באחד מהענפים כשהמטוס החליק, מאיים לסחוב אותו עימו, שובר ענפים, קורע את מסך העלים, ונופל בכבדות מטה אל המים הממתינים. גל גדול התנפץ אל גזע העץ שנע ונד, חורק ונואק. טום מלמל תפילה חרישית.
"הלך המטוס. אני מקווה שהוא נפל לחרא הזה על הראש" אמר האסיר וחזר למקומו "איזה דפק".
הם שמעו את הטייס בוכה מעליהם, ממלמל תפילות בספרדית מהירה.
"חכה חכה" צרח האסיר "אני עד יזיין אותך". המקסיקני נדם.

עץ החייםWhere stories live. Discover now