קול הירייה פילח את הדממה האפלה. צלליתו של המקסיקני נטתה והאסיר מיהר להושיט את ידו ולאחוז בה. הוא שלף חבל שהכין מסיבי העץ וקשר את הגופה החמה לאחד הענפים.
"תכננת את זה" אמר טום בשקט.
האסיר צחק ולא ענה. הוא שלף את השקית החצי מלאה מכיסו של המקסיקני.
"הבנזונה ידע לגלגל" הוא אמר "לפחות את זה אפשר להגיד עליו".
טום דמם. נראה שהוא היה הבא בתור. האסיר הכניס את השקית לכיס חולצתו וטען כדורים נוספים באקדח. טום רצה להגיד משהו אבל התחרט. הוא התכווץ במקומו והביט בחשיכה.
הוא התעורר בבהלה וראה את האסיר גוחן מעליו כשאור הבוקר הרך מציץ מאחוריו בין העלים.
"אתה ער" אמר האסיר "חשבתי להשאיר לך מתנת פרידה".
הוא הושיט לטום את השקית שהכילה גם ניירות גלגול ומצית זול.
"אנחנו זזים" אמר האסיר והניד בראשו כלפי המקסיקני.
טום הנהן. כל גופו בער בכאב וראשו עמד להתפוצץ.
האסיר הניף את גופתו של המקסיקני וירד בזהירות אל הענף התחתון.
"אולי אני יתקשר למישהו ויספר עליך" האסיר הרים את ראשו "אבל אל תבנה על זה".
הוא ירד אל המים והשיט את הגופה לפניו, נוהג בה בידו השמאלית. ידו הימנית אחזה באקדח הגדול והוא התקדם לאיטו, סורק את המים.
טום הזדקף וניסה להתרכז. ידיו הרועדות נטלו את השקית ופתחו אותה.
העשן המתוק אפף אותו כאשר צפה באסיר מתקדם בתוך המים, משאיר אחריו שובל שמנוני.
כבר ממרחק הוא הבחין בגל חלק מתקדם במהירות.
