נואל ברנרד הוא בחור ממעמד נמוך שמתקבל לפנימייה יוקרתית עם פרוטקציות קשות.
הוא לא שמח להיות שם, יודע ומרגיש שהוא לא שייך.
הכול מדרדר כשהוא יוצא נגד אחד מהבחורים במעמד הגבוה ממנו בבית הספר ששייך לקליקה של שישה נסיכים עשירים, מתנשאים וכוחניים.
עכשיו, כ...
אזהרות: אנא לא לשוות אופי רומנטי להתנהגויות אלא בחיים האמתיים. הסיפור הבא הוא לא פאנפיק, הוא מתפקד כסיפור משל עצמו והגברים שנבחרים כדמויות חזותיות הם "שחקנים" של הסיפור, אנא לא לחפור. תודה.
תכירו את נואלי מקרוב ;)
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
מאט הסתובב לנואל מיד כשהצלצול נשמע, צופה בנואל מהנהן אליו ומכניס את הדברים שלו לתיק.
כשהם יצאו מהכיתה, נואל סידר את התיק שלו על הכתפיים שלו בזמן שמאט דחף אותו דחיפה קטנה וחברותית שגרמה לו להביט במאט.
"אם כבר אתה ורמנטינו, אני אשמח שתעזור לי בהיסטוריה.. אני גרוע בעיוני..." מאט ביקש ונואל הוציא גיחוך קטן והנהן, מתקדם יחד איתו לאולם הקפטריה הענק שנואל רק עכשיו שם לב עד כמה הוא גדול.. באותו הבוקר נואל רק רצה לעוף והוא פספס את ארוחת הצהריים והלילה כי אבא שלו התקשר ולחץ עליו לקבל ציונים טובים וללמוד כמה שיוכל.
היה בופה ענק של אוכל שכול תלמיד בחר מה לשים בצלחת שלו והמגיש שעמד ליד השולחן מזג לכל ילד מה שרצה. מאט משך את נואל לקחת סלט עם חזה עוף, מה שהיה לגמרי מובן מאחר שהוא אתלט.
זה לא הפריע לנואל.. הוא היה די רעב ולא היה לו אכפת לאכול כל דבר כרגע, אז הוא לקח את אותו הדבר והתיישב עם מאט לאכול, מניח את התיק שלו לידו ואז מביט במאט בהיסוס.
"אז מה אמרת על המשחק..?" נואל היה מתוח ומאט הוריד את המזלג שלו בעודו לועס, מתיישר ובולע את מה שלעס.
