נואל ברנרד הוא בחור ממעמד נמוך שמתקבל לפנימייה יוקרתית עם פרוטקציות קשות.
הוא לא שמח להיות שם, יודע ומרגיש שהוא לא שייך.
הכול מדרדר כשהוא יוצא נגד אחד מהבחורים במעמד הגבוה ממנו בבית הספר ששייך לקליקה של שישה נסיכים עשירים, מתנשאים וכוחניים.
עכשיו, כ...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
באותו יום, נואל סיים את הלימודים אבל החליט להישאר לדבר עם כמה חברים לכיתה ולעזור להם..
אחרי כל העניין הזה עם ההתקרבות לליאו, נראה שאנשים חיפשו את החברה של נואל ונואל לא היה טיפש- הוא בחר לעזור למי שידע שזה יואיל לו או שהרגיש ממנו וויבים טובים, אבל הוא ממש לא אוהב את תשומת הלב הזאת שהגיעה עם ליאו- הוא תמיד היה גלוי לגבי זה בפני ליאו.. באיזה שהוא מקום, זה הפך את המקום הזה גם למפחיד.. כי במידה ומשהו לא יסתדר בין שניהם- כולם שוב יפנו את גבם אליו...
היה לנואל קשה להתקרב ולסמוך על אנשים סביבו והוא ניסה בכול זאת להיות כמה שיותר אדיב וטוב לב.. הוא השתדל בכול הכוח לא להראות כמה הוא קרוע, חסר אונים וחסר ביטחון..
אחרי שהוא סיים עם החברים שלו לכיתה, הוא ירד במעלית בניין הלימודים ולחץ על הכפתור לקומת הקרקע, מופתע לראות את ליאו יושב באחד מהספסלים הקרובים לדלת בשיכול רגליים בזמן שהוא בפלאפון, מחכה.
נואל התקרב לאט.. לא בטוח אם ליאו פה בשבילו, אבל בכול זאת ניגש ונעמד מולו.
הוא השיג את תשומת הלב של ליאו מיד- הבחור הוריד את הפלאפון באותו רגע והרים אליו עיניים וחיוך רך, נעמד.
"טוב לראות אותך שוב, מרציפן שלי.." ליאו מלטף את שיערו של נואל, מושך המון תשומת לב ומבטים רק מהמעשה הזה..
נואל מסמיק מיד, מוריד את ידו של ליאו מראשו ולוקח צעד אחורה.
"חשבתי שנתראה אצלך? או שתשלח מישהו כמו בדרך כלל?" נואל מדבר בהיסוס, מגניב מבטים לצדדים במבוכה.
ליאו מרגיש מתוסכל מההתנהגות הזאת.. הוא מבין אותה מצד אחד.. אבל מצד שני, זה קצת כואב וכמעט מרגיש כמו צעד אחורה...
"לא רציתי לחכות לראות אותך, אז באתי.." ליאו אומר בכנות, משאיר את החיוך הקטן שלו על פניו.
"בוא נלך.." הוא אומר לואל ומחווה בראשו לכיוון היציאה, הולך לצד נואל עד שהם יוצאים ומתרחקים מהבניין קצת- ליאו לוקח ימינה ונואל נעצר ומביט בו בשאלה.
