נואל ברנרד הוא בחור ממעמד נמוך שמתקבל לפנימייה יוקרתית עם פרוטקציות קשות.
הוא לא שמח להיות שם, יודע ומרגיש שהוא לא שייך.
הכול מדרדר כשהוא יוצא נגד אחד מהבחורים במעמד הגבוה ממנו בבית הספר ששייך לקליקה של שישה נסיכים עשירים, מתנשאים וכוחניים.
עכשיו, כ...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
הימים שבאו אחרי היו רגועים ונינוחים- נואל מצא את עצמו יושן באותה המיטה יחד עם ליאו בלי בעיה או חוסר נוחות ולמד להתרגל אליו מהר. טוב.. המיטה שלו גם עזרה מאוד מאחר והייתה נוחה.. ממש כמו ענן..
נואל הרגיש בה בנוח מידי ורצה להישאר בה לעד בשלב הזה, אבל עכשיו הגיע ערב יום ראשון ומחר בדיוק באותה השעה נואל יהיה חזרה בחדר המעונות שלו... אז הוא כבר עכשיו ארז את הדברים שליאו הביא מהחדר שלו בתיק נסיעות גדול לקראת היום שלמחרת.. "אתה כל כך מתרגש לעזוב אותי?" ליאו נכנס לחדר, נעמד מאחורי נואל בטון מבודר שלמרות שהוא היה די רך, הוא הבהיל את הבחור שישב על הרצפה וסגר את רוכסן התיק.
נואל קם, מכחכח בגרונו ומסדר את חולצתו.
"אני צריך להתחיל לחזור לעניינים, החופש שלי עומד להיגמר" נואל מושך בכתפיו, מביט בליאו ללא הבעה, נונשלנט.
"אם מדברים כבר על חזרה לעניינים.. מתי תשתמש בפלאפון שנתתי לך?" ליאו שואל, צופה בנואל מתיישר מהעמידה הנינוחה שלו לאחת יותר מתוחה.
ליאו יכול להרגיש מיד את אי הנוחות שנואל משדר.. זה מתסכל אותו.
"ליאו.." נואל נאנח, ממצמץ בעייפות ולא יודע מה להגיד.
"מה הבעיה?" ליאו לא מבין למה אחרי כל הזמן הזה ביחד הוא עדיין מרגיש לא בנוח לקבל ממנו דברים.
"אל תסתכל עליי ככה, אני עדיין מחכה שתיקח את הסלון חזרה" נואל נוזף וליאו מגלגל עיניים.
"מפנקים בן אדם בגלידה או סושי, לא בסלון שעולה יותר מהבית שלי!" נואל אומר בזעף, מביט בליאו משלב ידיים.
"אז לפעם הבאה להביא לך אוכל?" ליאו מנסה להתבדח אבל נואל לא צוחק, הוא מעביר יד על פניו בייאוש.
"אני רציני, אתה מבזבז הרבה וזה לא מוצא חן בעיניי" נואל מדבר ברצינות, מביט היישר לעיניו של הבחור שמביט בו בשפתיים שהקצוות שלהן נופלות טיפה מטה בתאטרליות.
