נואל ברנרד הוא בחור ממעמד נמוך שמתקבל לפנימייה יוקרתית עם פרוטקציות קשות.
הוא לא שמח להיות שם, יודע ומרגיש שהוא לא שייך.
הכול מדרדר כשהוא יוצא נגד אחד מהבחורים במעמד הגבוה ממנו בבית הספר ששייך לקליקה של שישה נסיכים עשירים, מתנשאים וכוחניים.
עכשיו, כ...
אזהרות: אנא לא לשוות אופי רומנטי להתנהגויות אלא בחיים האמתיים. הסיפור הבא הוא לא פאנפיק, הוא מתפקד כסיפור משל עצמו והגברים שנבחרים כדמויות חזותיות הם "שחקנים" של הסיפור, אנא לא לחפור. תודה.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
בימים שאחרי, נואל ניסה להתחמק מהנסיכים בכול מצב אפשרי.
אם הוא היה רואה את אחד מהם, הוא היה ממשיך לצד השני וכדי לא להיתקל בהם במקרה, הוא היה סגור בחדר שלו אחרי הלימודים וויתר על ארוחות שגם ככה לא רצה..
הוא היה מודאג ממה שיקרה עם ההורים שלו, הוא היה מופחד מהנסיכים, הוא לא רצה גם לפגוש את ליאה שניסתה כמה פעמים גם היא לדבר איתו..
נואל היה מותש מנטלית והתחנן לגוף שלו לאבד הכרה ולתת לו קצת מנוחה. הוא לא ישן כמו שצריך ולא היה רעב.
הוא הרגיש שהתכלה בתוך המציאות של עצמו עד שהגיע למצב שלא יכול היה להתמודד איתו יותר.. עכשיו, הוא אסף את הדברים שלו לתיק במטרה לחזור לחדר שלו וללמוד שם.
"אני קצת פגוע" הקול של לוי קטע את המחשבות של נואל שנבהל והביט למעלה בעיניים פעורות על לוי.
"חשבתי שאנחנו חברים אבל אתה מתחמק ממני" לוי מדבר בקלילות למרות שמה שהוא אומר אמור להיות כועס.
"אין לי כוח לזה עכשיו, לוי.." נואל כמעט נשמע מתחנן.
"אם לא הייתי צריך שתבוא איתי לרגע למשהו דחוף, לא הייתי מפריע.." לוי ממשיך לחייך אל נואל שנראה עכשיו מבולבל, גבותיו מתכווצות מעט.
"מה קורה?" נואל שואל בטון שגם הוא מבולבל- מביט בלוי בדאגה.
"בוא איתי" לוי מסמן לנואל עם הראש ומתחיל ללכת- נואל עומד לרגע מהוסס לפני שהוא הולך אחריו, מצמצם את הפערים בניהם ומתקדם עם לוי על לבניין ההנהלה הרחוק.
נואל מבולבל. במיוחד כשהם עולים לקומה השנייה והמפורסמת ששמורה אך ורק לאצולת הפנימייה.. והעולם, אם מדברים..
