DollHouse | בית בובות | (boyxboy)

Chapter 5

פקחתי את עיניי באיטיות ובעייפות, משכתי באפי מעט ולקחתי מתיחה ארוכה, נאנחתי קלות בסופה. הבטתי בשותפיי לחדר השינה שעדיין ישנו במיטותיהם המסודרות בשורות בחדר, הבטתי בחלון הגדול של החדר וראיתי שיש עוד חושך בחוץ, כנראה שקמתי ממש מוקדם בבוקר אפילו לפני הפעמון הגדול. שפשפתי את עיניי בעייפות והבטתי הצידה למיטתו של דין, הוא עדיין ישן, כמו תינוק קטן. חייכתי לעצמי וכיסיתי את עצמי יותר בשמיכת הפוך שלי. הבטתי בתקרה במעט עייפות והנער שאיתו ביליתי אתמול צץ לפתע בראשי. נאנחתי מעט כשחשבתי על הנשיקה שלנו וצמרמורת נעימה עברה בגופי. בלעתי את רוקי מעט והעברתי את ידי בשיערי כשנזכרתי בריח המדהים שלו. אתמול היה כל כך מדהים ושליו, אהבתי את החיבוק שלו, את הקרבה ואת החום שלו, את השפתיים שלו. לראות אותו כל כך קרוב לפרצוף שלי, גרם לי לאבד את היכולת לשכוח את העיניים המדהימות שלו.

הזזתי את השמיכה מגופי בעדינות והתרוממתי לאט, לא רציתי לעשות רעש כלשהו שיגרום למישהו להתעורר. בלעתי את רוקי וקמתי מהמיטה באיטיות, התחלתי ללכת על קצות אצבעותיי לכיוון דלת חדר השינה, אני רק צריך להתפלל שהדלת החורקת הזו לא תפריע לאף אחד, הרי, הבית כולו עשוי מעץ קשיח במיוחד וכשהולכים בכל מקום מסוים זה יכול לעשות רעש או אפילו לחרוק כמו הדלתות שגם הן עשויות מעץ. לפעמים כשהקטנטנים משחקים בקומה התחתונה ומתרוצצים במסדרונות אפשר לשמוע בברור את הצעדים הכבדים של כולם. פתחתי את הדלת באיטיות רבה וכמובן שהיא התחילה לחרוק, נשכתי את שפתיי בחשש שמישהו יקום והפנתי את מבטי אל חבריי הישנים במיטותיהם, אחד מהם זז מעט במקום והסתובב לצידה השני של המיטה, פתחתי את הדלת רק עוד קצת ויצאתי באטיות אל המסדרון, סגרתי אותה אחריי בצורה הכי חלשה שיכולתי ושחררתי אנחת הקלה. התקדמתי בצעדים איטיים לכיוון המדרגות וליקקתי את שפתיי מעט, רציתי לראות אותו.

אחזתי במעקה המדרגות בעדינות והתחלתי לעלות באיטיות רבה לקומה העליונה, יכולתי להישבע שאם מישהו היה שומע את זה וזה היה מגיע למאמא זה לגמרי היה הסוף שלי, היא כמובן הייתה מענישה אותי פעם נוספת על שקמתי מהמיטה לפני הזמן ובעיקר עליתי לקומה של הבוגרים כשאסור, אז כמובן שלקחתי סיכון עצום, והכל בשביל ריין. ליקקתי את שפתיי בעדינות והמשכתי לעלות בעדינות, כמובן שהמדרגות יחרקו מעט, הרי למרבה הפלא, גם הן עשויות מעץ. הגעתי אל הקומה של הבוגרים והבטתי במסדרון הארוך, אני זוכר כשהייתי צעיר יותר עליתי לכאן בפעם הראשונה שלי מבלי שמאמא הייתה מודעת לכך וכמובן שזה לא קרה בכוונה, הרי, הייתי קטן ולא ידעתי שהמקום אסור לכניסה של הצעירים והקטנטנים, אז עכשיו כשאני במקום הזה כבר בפעם השנייה בחיי, הזיכרון הישן מהקומה הזו עלה לראשי.

התקדמתי במסדרון באטיות והבטתי בדלת הכניסה לחדר השינה שלהם, היא הייתה מעט פתוחה לשם שינוי. בלעתי את רוקי בלחץ קטן שעבר בבטני ויכולתי לראות שהחדר חשוך מבפנים. נכנסתי בצעדים איטיים אל החדר השקט וחיפשתי בעיניי את מיטתו של ריין, ניסיתי לזהות אותו לפי שיערו השחור קודם או אפילו לנסות לאתר את פניו, התהלכתי בשקט בשביל הרצפה המפריד בין המיטות העומדות אחת ליד השנייה בכל קיר. הבטתי לפתע בפנים המוכרות האלו וליבי החל לשלוח אל חזי פעימות חזקות וכואבות של התרגשות. חייכתי לעצמי ונשכתי את שפתיי, פניו של ריין היו כל כך ישנוניות ותמימות לאותם הרגעים, שיערו השחור שהתחיל לצמוח כבר יותר מידי היה נפול על עיניו והבטתי בידו שלפתע זזה מעצמה והזיזה את אותו השיער שהפריע מהעיניים האלו. התקדמתי אליו באטיות ושיניי החדות עדיין נשכו את שפתיי מעט, התכופפתי על ברכיי מול פניו הישנוניות והבטתי בפרצוף המדהים שלו... הרגשתי שהנשימה שלי עומדת להיעצר בכל רגע, הוא היה כל כך יפה שזה היה כבר כל כך לא הגיוני לעיניים שלי, מלאך שחור.