״איב..." שמעתי את דין שקרא מאחוריי, המשכתי לשחק בכדור הכדורגל שהתגלגל ברגליי בדשא הגינה. בחרתי להתעלם, כמובן שאתעלם אחרי מה שאמר לי, מאוד נפגעתי, לא הבנתי מה גרם לו לחשוב בצורה הזאת. בחיים לא הייתי זורק לו משפט כזה סתם כך, רק עצם העובדה שבכלל חשב שאלך נגד החוקים בשביל סצנה מלוכלכת עם ריין, כמעט לא יאומן. ואם הוא באמת היה חושב עליי דברים כאלו הוא היה יכול לבוא ולדבר איתי כחבר, לא להתפוצץ עליי בצורה הכי מגעילה שיש ועוד בשעות הבוקר!
"אני מצטער איב, בבקשה בוא נדבר על הדברים." הוא אמר בזמן שהכדור עדיין היה ברגלי, מפי נפלט גיחוך קצר. עצרתי את הכדור כשהנחתי את רגלי עליו והסתובבתי אל דין.
"לדבר על הדברים? למה לנו?" הבטתי בו ושילבתי את ידי, "זה הרי התחביב שלך לזרוק אליי סתם ככה מילים במקום לדבר, נכון דין? אמרתי והבטתי בו נאנח, הרי תמיד היינו החברים הכי טובים, למה לו פשוט לא לשתף אותי בדברים? זה הציק לי כל כך. "למה כל כך קשה לך לשתף אותי?" שאלתי והבטתי בעיניו. לא הייתי מוכן שיסתיר ממני דברים.
"זה לא שקשה לי לשתף אותך..." הוא אמר, "אני פשוט חושב שהוא מנסה קצת יותר מדי להתקרב אליך ואתה נשאב אליו מיום ליום, כבר נענשת פעם אחת מעונש שמאמא נתנה לך בגללו ואני לא רוצה שזה יגרר לעוד אחד." הוא שילב את ידיו וגלגלתי את עיניי ביאוש, הכי קל לחשוב כך, הרי למה לו לאמץ את המוח ולנסות להבין שאולי שנינו אשמים באותו העונש? ולא רק ריין. "אני גם לא רוצה שנתרחק, אתה מתחיל להיות ממש צמוד אליו בזמן האחרון." הוא אמר ואני רק נאנחתי בקול.
"דין, זה לא באמת משנה, אתה לא יכול לזרוק לי דברים כאלו ואז להתנצל בישירות, לפני הקשר שלי עם ריין הייתי כלום, לא הכרתי אותו וסתם סבלתי הצקות ממנו ומהחברים שלו והייתי מתוסכל מכל הבית הארור הזה! כולם מצפים ממני להיות הכי טוב וגם כשמאמא אומרת את זה, זה הכי מלחיץ בעולם, אז כששברתי את הסכר ההוא ביני לבין ריין שבו סוף סוף אנחנו ביחסים טובים וטיפה אוהבים, אתה לא יכול להגיד לי שום דבר, כי גם לי מגיע." אמרתי בטון מעט גבוה ובעטתי את הכדור אל עבר קיר הבית בעדינות. "קשה לי כאן, כל מה שעברנו כאן זה יותר מידי, מגיע לי לפתח קצת רגשות למישהו שמראה לי חיבה בחזרה ולהנות מזה." אמרתי בזמן שהתיישבתי על הדשא הירוק שבגינה ושיחקתי בעלים.
"אני מבין." הוא אמר בקול עדין והתיישב אחריי, "מבטיח שלא אדבר כך יותר." הוא מלמל במעט חרטה והרגשתי את ידו מונחת על ידי. הוא אחז בידי וליטף אותה מעט, חיבקתי אותו בעדינות. אני לא באמת יכול לריב איתו עד כדי כך, הוא החבר הכי טוב שלי, אני רוצה אותו לצידי למרות כל הקשיים. אני לא יודע למי הייתי יכול להתחבר כאן אם דין לא היה פה, אני הרי מחובר עם כולם ומבחינת החברה כן טוב לי, אבל כחבר טוב ואמיתי, דין הוא היחיד שלי. אני תמיד ארצה להשאר במקום הזה עם כולם, זו הסביבה שלי ויהיה לי מאוד קשה אם אתנתק ממנה.
YOU ARE READING
DollHouse | בית בובות | (boyxboy)
Acciónבית השדה 'סקין' הוא מתחם שטוח המשמש לגידול ילדים. שלושים ושישה מאיתנו נמצאים כאן, יתומים, ללא הורים, אך עם מאמא יחידה ששומרת על כולנו בכל יום בשבוע. הסביבה שבא התגוררנו היתה הסביבה היחידה שבה היינו יכולים להיות, אף פעם לא יצאנו אל העולם האמיתי. הח...
