מתחתי את ידיי קדימה ופלטתי נשיפה עמוקה, התאמצתי חזק יותר עם זרועותיי והפכתי את דין על גבו, אחזתי בזרועותיו בהתנשפות והבטתי בפניו האדומות. "ניצחתי." לחשתי בנשיפה כשנשענתי עם גופי מעליו.
"אתה תמיד מנצח!" הוא אמר באנחה ודחף את גופי קלות הצידה, התיישבתי על הדשא בצחקוק עדין והבטתי בו מתיישב במקומו. הוא לפתע קם ממקומו, הניח את ידיו על כתפיי וגרם לי לשכב על הדשא חזרה על גבי. פלטתי נשיפה עדינה והבטתי בחיוכו הקטן שעלה לשפתיו, "הפעם אני ניצחתי." הוא אמר בזמן שנשכתי את שפתיי ובין רגע הנחתי את כפות ידיי על כתפיו והפכתי אותו חזרה על גבו.
"עדיין לא." לחשתי בחיוך והבטתי בפניו הכועסות, הוא ניסה לקום מהאחיזה שלי אך אני רק הידקתי את זרועותיו צמוד לדשא.
"דין ואיב קומו מהדשא מיד! התלבושות שלכם יתלכלכו!" מאמא אמרה לכיוונינו כשיצאה יחד עם הצעירים סביבה אל רחבת הדשא, ליקקתי את שפתיי מעט והתרוממתי מגופו של דין חזרה על רגליי. ניערתי את העלים מהבגדים שלי והבטתי בדין נאנח ומנקה גם את בגדיו.
"טוב, ניצחת." הוא אמר לפתע והעביר את ידו בשיערו, הוא נשך את שפתיו בעדינות. ידעתי שדין תמיד היה מתעצבן כשהייתי מנצח אותו בהפיכה-והצמדה, ככה היינו קוראים לזה, היינו מאתגרים את עצמנו, מי יותר חזק, מי יותר מרוכז, ומי יותר תחמן. הוא אף פעם לא הצליח לנצח אותי, למרות שרצה מאוד, אך לא ויתרתי לו בכלל, אהבתי לנצח.
הרגשתי לפתע כדור שנוגע ברגל שלי, הסתובבתי לאחור והסתכלתי על ריין שהתקדם לכיוון שלי. בלעתי את רוקי והבטתי בפניו במבט עדין, ליקקתי את שפתיי.
"איב, רוצה לשחק איתנו?" הוא שאל לפתע והרמתי את גבותיי בפליאה, הבטתי בו משחק בכדור מעט בין רגליי וגורם לי לפלוט צחוק עדין.
"לשחק איתכם?" שאלתי וחטפתי את הכדור מרגלו בעדינות, הבטתי בעיניו שהביטו בעיניי לרגע.
"כן." הוא אמר בקול חלש והתקדם אליי באטיות, נשימות עדינות נפלטו מפי והרגשתי את ידו הגדולה מונחת על חזי ואת הרעד המהיר שעבר בגופי. "תשחק איתי?..." הוא מלמל והעביר את ידו על מותניי, לקח לפתע את הכדור מבין רגליי והתרחק חזרה באיטיות.
"אוקיי." אמרתי בקול חלש ובלעתי את רוקי, "דין יכול להצטרף גם?" שאלתי והרגשתי לפתע יד שהונחה על כתפי.
"אין צורך קטן, לך לשחק איתו." דין אמר וחיבק אותי מאחור, הפנתי את מבטי אליו והבטתי בחיוכו הערמומי. "אבל שלא יעשה משהו שיעצבן אותי אחר כך." הוא מלמל באוזני ופלטתי צחקוק עדין בזמן שקירב אותי יותר אל ריין וחבריו. בלעתי את רוקי במבוכה והעברתי את ידי בשיערי.
"א-אז מי הקבוצות?" שאלתי את ריין והוא לפתע קירב אותי אליו מזרועי, פלטתי נשיפה עדינה.
"אתה תהיה איתי בקבוצה עם עוד שלושה, והשישה האחרים יהיו נגדנו." ריין אמר אליי ואני רק הנהנתי אליו בהסכמה. התפזרנו במגרש, כל השחקנים, חיכיתי שנתחיל לשחק. אחד מהם שרק בשפתיו בחוזקה וכמה מהם כבר התחילו לרוץ אחרי הכדור. התהלכתי במהירות לכיוון השער של הקבוצה השניה וסימנתי בידי לבוגר שבקבוצה שלי שאני פנוי. הוא בעט לכיווני את הכדור והבטתי בבוגרים שבקבוצה הנגדית מתקדמים אליי ומנסים לקחת את הכדור. העברתי אותו במהירות בין רגליי והצלחתי לבלבל אותם, התחלתי לרוץ אל עבר השער שלהם. העברתי את עיניי במהירות בין הכדור אל בין המרחק המתאים של השער ובעטתי בו בחוזקה, הצלחתי להכניס את הכדור לשער של הקבוצה היריבה ולתת לקבוצה שלי נקודה אחת. חבריי לקבוצה הריעו בצעקה שמחה והרגשתי לפתע זרועות חמות שחיבקו אותי מאחור. "זה היה מאוד מרשים, ילדון." קולו העמוק של ריין נשמע באוזניי ופי פלט נשיפה עדינה. הרגשתי את כל הגוף שלי רועד מעט ושמעתי את ההתנשפויות הכבדות שלו מאחוריי יחד עם חזו שעלה וירד, את הגיחוך העבה שפלט מגרונו. הפנתי את מבטי אליו באטיות והבטתי בעיניו שהביטו בי חזרה, הרגשתי את הגוף שלי קופא ברגע. אהבתי שהוא שולח אליי את המבטים האלו, עם העיניים הכל כך משונות ומיוחדות שלו, שהוא בכלל מדבר איתי ומסתכל לכיוון שלי. לא יכולתי להפסיק להוריד את העיניים שלי ממנו, במיוחד שלפעמים היה מוריד את חולצתו וחושף את שרירי בטנו שמתפתחים.
YOU ARE READING
DollHouse | בית בובות | (boyxboy)
Azioneבית השדה 'סקין' הוא מתחם שטוח המשמש לגידול ילדים. שלושים ושישה מאיתנו נמצאים כאן, יתומים, ללא הורים, אך עם מאמא יחידה ששומרת על כולנו בכל יום בשבוע. הסביבה שבא התגוררנו היתה הסביבה היחידה שבה היינו יכולים להיות, אף פעם לא יצאנו אל העולם האמיתי. הח...
