משפחה מאמצת? כבר הרבה זמן לא שמענו על המושג הזה, היה לוקח זמן רב עד שמישהו באמת היה נשלח למשפחה מאמצת. היו רק כאלה שהועברו רק לבית יתומים אחר ובודדים מאוד שבאמת היו נשלחים למשפחה מאמצת, חדשה לגמרי שהולכת לגרום להם להתחיל חיים חדשים וטובים.
״מה זאת אומרת?״ מלמלתי בלחש לריין, השאלה שלי היתה מופנת גם לדין, לאנדי ולריו אבל תיארתי לעצמי שלריין יצא לחוות יותר מקרים שדומים לזה משום שכאשר היינו צעירים יותר היו גם כאלה שנמצאו לא מתאימים לבית היתומים שלנו. לפעמים הם היו נאלצים לעזוב בגלל ציון מבחנים נמוך, והיו כאלה שלעיתים בודדות היו עוזבים משום שמצאו להם משפחה מאמצת.
״אני מצטער, מלאך שלי.״ ריין לחש לי באוזן בעדינות, הפנתי את מבטי אליו והבטתי בו בהרמת גבה, למה לו להתנצל?
״היחיד והמיוחד שלי, נבחר על ידי משפחה מקסימה ואוהבת שעשתה את כל הדרך עד לכאן רק במיוחד בשבילו, בשביל ריין שלי.״ מאמא אמרה לפתע וסירבתי לקבל כל מילה שאמרה, לא הבנתי מה קורה סביבי, בכלל לא הייתי בטוח ששמעתי נכון. זה חלום? לא הייתי מסוגל להאמין ששמעתי את המילים הנכונות, בלעתי את רוקי והתחלתי להתנשף במהירות להרגשה של הלחץ המטורף שעבר בגופי, ריין נשלח למשפחה מאמצת? אבל למה? ומתי? ומדוע הוא התנצל בפניי? ולמה דווקא ריין? ומדוע דווקא עכשיו?
״ל-למה אתה מתכוון, ריין?״ מלמלתי בלחש ובקול שבור, הבטתי בו והרגשתי את הדמעות הרבות שעלו לעיניי, הרגשתי שבליבי התחיל להיווצר חור גדול ושחור של פחד ״אתה לא באמת עוזב אותי, נכון?״ אמרתי ואחזתי בזרועותיו, מבטו היה נראה מושפל מעט והכל רק התחיל לעצבן אותי יותר ולגרום לי לאבד את הסבלנות שלי. ״ת-תגיד לי למה אתה מתכוון!״ צעקתי ודפקתי על חזו באגרופי בעדינות, הוא החזיק בזרועותיי והביט בי.
״אני מצטער איב, התכוונתי להגיד לך את זה מוקדם יותר, פשוט לא הייתי מסוגל לעשות את זה, לא רציתי לפגוע בך ובטח שלא לעזוב אותך.״ הוא אמר בזמן שהתרוממתי על רגליי והוא מיד התרומם יחד איתי, לא הייתי מסוגל לעכל את מה ששמעתי, הרגשתי כל כך כבד כאילו עמדתי להתפוצץ בכל רגע, בסיוט הכי גדול שלי לא הייתי יכול לדמיין שריין יעזוב אותי או את הבית עצמו, סירבתי להאמין שאחרי כל מה שעברנו יחד יהיה משהו כל כך גדול שיוכל להפריד ביננו לתמיד.
״א-אתה ידעת מזה?...״ לחשתי לו בהלם מוחלט בזמן שהרגשתי את הדמעות שמיהרו ליפול מעיניי, יללות קטנות של בכי נפלטו מפי והרגשתי כל כך חנוק מהדמעות שעוד רצו לצאת. הרגשתי מרומה, מצד ריין ומצידה של מאמא. איך היא היתה יכולה לעשות לי דבר כזה? היא ידעה עד כמה התחברתי לריין ולא היה קשה לפספס, כאילו באמת עשתה בכוונה. וריין... כאילו מבחינתו הכל היה מזויף, הרגשתי כמו חומר נפץ, הרגשתי על להבות, כל דבר קטן היה גורם לי לפיצוץ.
YOU ARE READING
DollHouse | בית בובות | (boyxboy)
Acciónבית השדה 'סקין' הוא מתחם שטוח המשמש לגידול ילדים. שלושים ושישה מאיתנו נמצאים כאן, יתומים, ללא הורים, אך עם מאמא יחידה ששומרת על כולנו בכל יום בשבוע. הסביבה שבא התגוררנו היתה הסביבה היחידה שבה היינו יכולים להיות, אף פעם לא יצאנו אל העולם האמיתי. הח...
