Every time I see her I hate myself more
התעלמי. דחקתי בעצמי והבטתי באיידה שחייכה אל אחיה ואל קייסט.
נשמתי עמוק שאליאן התיישב לצידי. בקושי שחררתי את נשימתי.
שכולם ברכו אותם הוא לא הביט לעברי. אפילו לא פעם אחת. הוא בוודאי זועם עלי עדיין.
הרגשתי רע עכשיו. ממש רע. ששניהם לצידי.
האוכל הוגש והבחנתי בצלחת שהגישו אליי.
הרמתי את המזלג בידי והבחנתי בעינייה של איידה עלי.
״את תתאהבי בזה אני מבטיחה״. אמרה.
חייכתי אליה וטעמתי מין הבשר שהונח מולי.
קשה להודות שמעולם לא טעמתי בשר.
העדפתי להימנע מבשר הצייד שחברי האי לכדו. שהייתי צעירה יותר הבחנתי בהם גוררים את גופת הצייד שלהם על האדמה והחלטתי שלא אגע בבשר צייד לעולם.
אך התעלמתי מהצורך לירוק את הבשר משפתיי. הוא היה טעים אני חייבת להודות אך בחילה עלתה בגרוני בכל זאת.
המלך והמלכה פתחו בשיחה קלה וחברי השולחן השתתפו בה.
זכיתי למבטים סקרנים מקייסט.
אך התרכזתי באיידה, במלך ובמלכה. בקושי הבטתי שמאלה לעברו של אליאן.
מידי פעם הבחנתי בעיניו ששוטטו על ידיי החבושות.
״השיער שלך בטח יפה כל כך בצורתו הטבעית״ איידה אמרה משתוקקת להעביר בו את ידיה. צחקתי שצעדנו יחד מחדר האוכל.
״שיערך יפה הרבה יותר״ הודתי.
היא הניחה את ידה על שפתייה. ״דיברתי אמת״. אמרה.
צחקתי שוב, ״הייתי מתפללת לאלים לשיער בהיר כזה״ הודתי השיער שלה בטח זוהר בשמש. בדיוק כמו של אליאן.
״שיערך הרבה יותר יפה משלי.״ אמרה מובכת. היא התקרבה לעברי שלייד כבר צעד לכיווני.
״אני שמחה כל כך שאת כאן איתנו״ אמרה ואחזה בידיי בעדינות.
״תודה שאת מקבלת אותי כך״ חייכתי אליה. ״גם המלך והמלכה קיבלו אותי בשמחה.״
חיוך גדול התפרש על שפתייה היפות. לייד עמד לצידי מוכן ללוות אותי חזרה.
היא הביטה מאחורי והרחתי את ריחו של אליאן. ריח האש עדיין הייתה סביבו.
״איידה״ אמר אליאן וקייסט חייכה אלינו לצידו.
״היה נעים להכיר אותך אנה״ היא אמרה במתיקות.
דקירת קנאה פגעה בי. היא ממש חמודה. אין לי כל סיבה לשנוא אותה. להפך אני זו שגנבה לה את הכל.
YOU ARE READING
לנצח ויותר
Roman pour Adolescents******הסיפור מוקפא ובעריכה, יעלה בקרוב בשלמותו****** אני בובה. תתני לי יורשים, התעלמי מהאישה שאני אוהב, גלמי את תפקידך. אלה הן המילים שהוא אמר לי. עיניו ירקו אש כחולה. הוא פשוט זועם עלי. אבל זה בסדר כי אמרתי לו שאני מעדיפה למות מאשר למלא את דרישו...
