מבוקש / (boyXboy)

פרק 1

בכלל לא רציתי להתגייס, גם לא היתה לי שום כוונה להעביר ״שירות משמעותי״, ממש לא, אבל הבנתי שזה בלתי נמנע ברגע ששובצתי למשטרה הצבאית.
״אתה לא באמת שוטר, בטח תעשה סתם עבודת ניירת.״ אני זוכר שמג ניסתה להרגיע אותי, אבל הו כמה שהיא טעתה.
בחודש הראשון לשירות שלי הקפיצו אותנו לאיזה מרכול שבו הופעלה אזעקה, אני כמובן הסכמתי עם עצמי שאשאר מאחור ואתן לשוטרים המקצועיים יותר לעשות את העבודה, אבל הגורל לא אוהב כשמתערבים לו בתוכניות.

כן, נשארתי מאחור, אני זוכר שעמדתי שם, מפוחד לגמרי, חושש לחיי למרות שבסך הכל מדובר בגנבה של כמה מוצרים ממרכול קטנטן בשכונה נטושה, פשוט כשאתה בסך הכל חודש בתפקיד ונותנים לך אקדח אמיתי לפני שפשוט... זורקים אותך אל תוך מקרה חירום בזמן אמת, הכל נראה מפחיד יותר.
אז עמדתי שם עם יד על ידית האחיזה של הנשק שלי, יודע שגם אם אצטרך כנראה לא אשלוף אותו כי אני פחדן מידי לדברים מהסוג הזה, והצצתי מפינת המבנה על שאר השוטרים מתפעלים את האירוע בחוסר פחד מעורר בחילה, הרגשתי כל כך חסר תועלת והתחלתי להטביע את עצמי ברגשות אשם על ההתנהלות הכושלת שלי, כשלפתע דמות לא ברורה התנגשה בגבי בכח, לעזאזל המכה הזו עוד כואבת.

נפלתי אל הקרקע יחד עם הדמות האחרת, נאנחתי בכאבים בזמן שאחזתי במותני אשר ספגה את המכה, תוהה מה לעזאזל קרה הרגע בזמן שאני נעמד חזרה באיטיות.
לקחתי לעצמי כמה שניות לפני שהראיה שלי התפקסה מחדש, ואז בחנתי את הגבר מחוסר ההכרה על הרצפה מולי, גופו כולו מכוסה בגדים שחורים שהיו מספיק דקים כדי ששריריו יבלטו החוצה, עיניו מלוכסנות, עצמות לחיו בולטות ושפתיו משורטטות בצורה מושלמת, מאיפה נפל עלי הדוגמן הזה? היה כל מה שעבר לי בראש לפני שרכנתי אליו ומשכתי את כובע הגרב השחור מראשו, משחרר לחופשי את שיערותיו ה... כמעט שחורות.

בעדינות העברתי את אצבעי על החתך שבלחיו השמאלית, גורם לגבותיו להתעקל קלות בכאב לפני שהתרחקתי חזרה, כעת בוחן את הקעקועים הרבים שיורדים מטה מצווארו ועד ליעד לא ידוע, מבלי לחשוב פעמים שלחתי את אצבעי אל חזהו המנופח ולחצתי עליו קלות, לעזאזל הבחור הזה עצום, הלוואי עלי כאלו שרירים.
תכננתי להמשיך את מסע הסטוקריות שלי לעוד כמה רגעים, אך לא הספקתי לבחון אותו זמן רב נוסף לפני ששאר חברי היחידה פשוט הקיפו אותי כאשר מבט מופתע על פניהם, ובכנות גם לי לקח זמן לעכל את זה שאני זה שאיכשהו בדרך קוסמית כלשהי תפס את הפורץ.

לפני שהספקתי להבין לחלוטין מה קורה סביבי, אותו גבר נאה ניער את ראשו הכואב, עיניו השחורות נפקחו לאט לפני שהוא גלגל אותן בשעמום, כאילו הוא יותר מידי רגיל לסיטואציות מהסוג הזה, ומשום מה התנועה הקטנה הזו הצליחה לגרום לגופי להדלק.
המשכתי לבחון אותו, את איך שהוא הביט בשוטרים במבט שנאה שכזה לפני שהוא התרומם בכח, כמובן מנסה להמלט, אך המכה שקיבל בראשו הצליחה להחליש אותו, ואני חייב לומר ששישה שוטרים על בחור אחד זה לא יחסי כוח הוגנים במיוחד, אך אני רק בהיתי מהצד, לא בטוח מה עלי לעשות ואיך לעזאזל הכנסתי את עצמי למצב הזה.