יום שמשי כזה

4 0 1
                                    

כולם תמיד חושבים שבנות ים זה לילדות קטנות. אפילו רק כשהגעתי לאינטרנט פעם ראשונה, גיליתי שכן יש כאלה שמעריכים את הים, מתחפשים לבני ובנות ים ו״מעוררים מודעות״ (שזה באמת מעולה הלוואי שכולם היו ככה), אבל כל התגובות עליהם זה אנשים כאלה חסרי לב שקוראים להם תינוקות. כאילו... למה? למה שמישהו יקדיש מהזמן שלו להשפיל מישהו אחר?

יצאתי מהמים והלכתי היום למתחם אוכל של בני אדם, סתם כדי לראות מה אפשר לאכול שם. קצת מוזר לי הקונספט הזה של סושי, כאילו... לא בגלל הדג (אבל גם) אלא הקטע של לעטוף אותו באצות. מה?! כאילו תחשבו שהייתי לא יודעת - תולשת לכם דשא ואוכלת. עם חיה בפנים. הייתם בורחים ממני בטוח!

ברור שברחתי הכי מהר שיכולתי מהאזור של הבשר, על כל המקדונלדס, והמוזס ומה שזה לא יהיה. לא יודעת מה יותר גרוע שם - הריח של החיות שמתבשלות או של השמן ששורף אותן. איכס.

ואז... אז הגיע האזור של המתוקים. עכשיו, תבינו אותי, טעמתי פעם כבר.... איך קוראים לזה? אה! סופגנייה. כשהיה איזה חג שלכם או משהו נראה לי. וזה כן נראה טעים, והאבקת סוכר הזאת ממש בטעם של סחף במבוק (שזה טוב, אם אתם לא מכירים).

אבל כל החיטה הזאת והביצים והחלב של הבצק, לא עושים לי טוב. הטעם של הטיגון דווקא לא כזה נורא. אבל מהר אחרי שנתתי ביס התחיל לשרוף לי ולעקצץ וכמעט שהפכתי לבת ים על המקום. משהו במאפים ובבצק משבש לי את הקסם. לא יודעת למה.

אז דילגתי על המתוקים למרות הריח הנעים של הסוכר, ואז ראיתי חנות גלידה. שמעתי הרבה על גלידה אבל לא טעמתי. ממה ששמעתי הבנתי שמותר לטעום לפני שבוחרים (כל עוד אין תור, אנשים!) אבל לא הכרתי אף טעם. שמעתי רק על שוקולד, אבל היה איזה שמונה סוגים שלו, עם דברים מוזרים כמו: ״אוראו״? ״בואנו״? לא היה לי מושג אז שאלתי מה הכי טעים.

המוכר אמר שאני יכולה לשים חצי חצי עם אותו מחיר. רק אז נזכרתי שצריך מטבעות ושטרות, אז חיפשתי בג׳קט ומצאתי שטר שאספתי קודם ליד הים ושכחתי ממנו. אמרתי שיעשה לי חצי מריר וחצי בלי סוכר, כי גם קשה לי עם כל סוכר שמעורבב בתוך אוכל ולא פשוט מונח עליו (כמו בסופגניה).

כשהוא שאל אם בגביע, הסתכלתי וראיתי שזה המשהו הזה שלא עשוי מפלסטיק כמו האופציה השנייה, אז אמרתי שכן, שגביע. הבאתי לו את השטר הכחול הזה והפרצוף שלו לא היה הכי שמח. הוא שאל אם יש לי כסף קטן וכשאמרתי שזה הכי קטן שמצאתי, הוא קצת צחק והביא לי בחזרה כמויות של מטבעות כסופים, זהובים, וכסופים-זהובים. התלהבתי ממש ואמרתי לו תודה כששמתי הכל בכיסים. זה ממש הולך להיות קישוט יפה למערה שלי אם אני אחזור אליה בסוף היום (או אשן על החוף כמו אתמול).

הלכתי הצידה. פתחתי פה ונתתי ביס בגלידה וישר נשמתי ונשפתי עמוק. הדבר הזה קפוא! איך בכלל אוכלים אותו? למרות שזה היה טעים דווקא. הסתכלתי שוב לחנות הזאת וראיתי איזה ילד עם אמא שלו שקנתה לו גלידה כחולה. הוא דווקא סוג של... ליקק את הגלידה? מה זה בכלל😂 ממתי מלקקים אוכל? זה כזה מוזר. בחיים לא ליקקתי כלום חוץ מאת הפה שלי כי הוא כזה יבש משבאתי לפה, אוף!

מיוריאל של הים - הבלוגWhere stories live. Discover now