אני פה כבר די הרבה זמן - כאילו, לא יותר מדי, בערך חודש, נראה לי? - ואנחנו נפגשים הרבה. מדברים הרבה. אבל.... אני לא יודעת למה, אני עדיין לא מצליחה להרגיש במאה אחוז מחוברת אליהם. כאילו-לא אליהם, לבני אדם בכללי, אולי? בחיים לא הרגשתי ככה. כאילו, הרגשתי כבר מבולבלת במקום שבאתי ממנו, וברור שהרגשתי שם לא שייכת (ובגלל זה באתי). אבל לא יודעת.... כאן זאת הרגשה אחרת. כאילו אני... מפחדת. זה פחד בכלל? לא יודעת, בחיים לא פחדתי לפני. כאילו, שיעשו לי משהו. שיקרה לי משהו. תמיד לא היה לי אכפת, יודעים, אני חזקה, יש לי כוחות, יש לי סנפיר ואני בת ים לעזאזל. אז למה יש לי... משהו עמוק בפנים שאומר לי להיזהר? לפקוח עיניים ולשמור שלא יקרה משהו?
מקווה שזאת תחושה מוטעה ושכלום לא באמת יקרה.
בכל מקרה, כל החבורה די מתרגשים ממני ומקבלים אותי ורוצים להראות לי כמה שיותר דברים של בני אדם. היה את היום הזה שנסענו לאמצע העיר והלכנו ברגל. ראיתי אז איך רוב הבתים של בני האנוש נראים - לא כמו של אורן, אלר יותר... צרים, גבוהים, צפופים, ומלוכלכים. אבל זה לא שלילי דווקא לדעתי. כאילו קצת, יודעים? כי זה לא ב״סטנדרט״ של מה שנחשב טוב. אבל, זה החיים שלהם. וזה יפהיפה לדעתי, יש לזה אווירה כזאת של... של עיר, אווירה שנראה מעניין לחיות בה. לא נראה לי שיש כאלה בניינים גבוהים מאיפה שבאתי, רק הרים וכפרים. ואולי עיר אחת, אבל... לא עד כדי כך.
בקיצור, הלכנו ברגל, והם התחילו לריב באיזשהו שלב על איך אני אוכל לחיות פה. לא הבנתי מה הבעיה, והם אמרו שאין בעיה בכלל, לפחות לא בי, אלא בעולם הזה - שבני אדם יודעים שכל אחד צריך דברים כדי לחיות. כמו מה? שאלתי. היו לי כמה רעיונות אבל רציתי שהם יחדשו לי. יודעת, למשל לקנות בגדים. את לא יכולה ללכת כל היום עם אותם בגדים. יניב אמר שיש דברים יותר חשובים, כמו טלויזיה וטלפון, כי אחרת לאף אחד אין מושג מכלום. יותר חשוב מבגדים? סיגל אמרה ודחפה אותו קצת. רינה אמרה ששניהם מפספסים את העיקר והכי חשוב זה אוכל ובית, שאת זה דווקא הבנתי די מהר כשהגעתי לכאן. המשכתי להסתכל על העיר כשהלכנו, ופתאום לביא נאנח וכולם הקשיבו לו. הכי חשוב בעולם זה כסף, בלי זה לא תשיגי כלום, מיוריאל. הם השפילו מבט וחשבו כמה הוא צודק, כנראה. אבל אני הרמתי ראש ואמרתי: לא, אבל יש לי כבר הכל - יש לי בית, אני יכולה לשחות לאסוף אצות...
כן, אבל זה אם את רוצה להמשיך לחיות בים. אם את רוצה לחיות בעולם של בני האדם, תצטרכי לקנות פה דברים, וכדי לקנות צריך כסף. מה זאת אומרת תצטרכי? שאלתי, למה שאני אצטרך דברים? יניב התעורר ואמר רגע, אין לך קסם או משהו? ליצור ממנו כסף? לא, אמרתי. רינה חשבה קצת ושאלה, אולי את יכולה לעבור חזרה לאן שבאת ממנו? רק מדי פעם. אני יודעת שאמרת שאת... לא אוהבת את זה ממש, אבל... אני זוכרת שלפני הסרט שראינו אצל אורן אמרת שיש וילות. יש שם בגדים ואוכל גם, נכון?
YOU ARE READING
מיוריאל של הים - הבלוג
Ficção Adolescenteהיי, אני מיוריאל, ו... אני מנסה לכתוב בלוג על עצמי. אם קראתם את הכותרת אתם יודעים שאני בת ים, אז יאי. פשוט... אין לי כבר כוח להסתיר! אני באמת רוצה להיות מי שאני. מקווה שזה יהיה בלוג של יותר מפוסט אחד. להית