כשיש ברכה על כוס יפה
ואז על עבודתי רק שתיקה
כאשר אחת כל הנחשק מקבלת
ולי שאריות לעצמי אני מחברת
כשאני רואה משפחות קרובות
ויודעת כי אצלי הן כה מרוחקות
כשאחרת מקבלת אהבה
ואצלי רק נשיקה קרה
אי אז אני מתעצבת
ורוחי לרגע מתעכרת
ובמחשבות שלי רצות
קרוב למליון אימרות
אני מנסה לשכנע את עצמי
שכל זה בכל אופן לא בשבילי
כי הברירה השנייה זה להיכנע
ומרגשות האשמה לא להימנע
אך ירוקת היא דבר כה מכוער
היא מעיקה ומכבידה על כל דבר
היא לוקח אגמים כחולים וצלולים
וצובעת אותם בגוונים לא מזמינים
עלי לא לתת לאותה אחת לעלות
ולקבורה כשהיא מתחילה להתגלות
אני עושה כמיטב יכולתי
אך זה מחוץ לשליטתי
כאשר מידי פעם, ברגעים בחיים
כמו כשאמה ובת מתחבקים
ומילים יפות בינהם מתחלפים
כאשר הקטנה הכול מקבלת
ואני יודעת שאצלי זה אחרת
עולה לה אז אצה קטנה ירוקה
אי שם היא שוכנה בקצה, בפינה
אולי היא לשתלט לא תצליח
ולאגם את הכחול להבטיח.
YOU ARE READING
שירים
Poesíaרוב השירים הם שירים שלא ערכתי רוב השירים הם שירים שמהר כתבתי השירים האלה הם לא כאלה מרשימים אך השירים האלה בשבילי הם חשובים מי יודע, אולי תתחברו למה שאני כותבת, תעדכנו אם כן, אולי נבכה קצת יחד במקום לבד