היא הייתה ילדה קטנה
סגורה הייתה אז בעולמה
קולנית מעט ונחושה בדעתההיא הייתה באור כה מלאה
שאנשים נמשכו לעברה
ממש כמו עש ללהבההיא רצתה לחיות חיים מלאים
במקומות רחוקים ויפהפיים
כמו אנשים בסרטיםהיא נפתחה אז לעולם הגדול
והתחילה מהר לטעום את הכול
ולכן מיהרה היא לגדולאחרי כול מפגש עם איזו אישיות
היא החליפה פנים כה במהירות
ואת פניה זרקה בחוסר אחריותבהתחלה הכול היה מדהים
בהתחלה הכול היה נפלא
עד שהכול השתבש בצורה נוראההעולם הגדול להסתובב ממשיך
ולכן צריך במשהו היטב להחזיק
אבל כשכל מה ששלך הוא של אחרים
במה תאחוז כדי לא לצנוח ללא מעצורים?הכול ממשיך להשתנות
וצריך למצוא איזה קיבעון
אז כשיש צלקת בלב
צלקת בפנים מופיעה
וכשאת מרגישה שאת הולכת ונעלמת
חיש מהר מבלונד לאדום את עוברת
הפנים שהיו פעם עגלגלות ויפות
עכשיו הם כה רזות ומפוחדותמי ימצא את מי שהייתה?
מי יעזור ויחזיק את ידה?
מי יחזיר את הילדה שאבדה?
YOU ARE READING
שירים
Poesíaרוב השירים הם שירים שלא ערכתי רוב השירים הם שירים שמהר כתבתי השירים האלה הם לא כאלה מרשימים אך השירים האלה בשבילי הם חשובים מי יודע, אולי תתחברו למה שאני כותבת, תעדכנו אם כן, אולי נבכה קצת יחד במקום לבד