שירים

מעבר למסך הפלאפון

דמעות בעיניים ואני לא יודעת
מאיפה הם הגיעו ועד מתי ישארו
אני עוברת על הודעות שלך
כתבת אותם לפני יומיים
אבל רציתי קצת להיזכר
לא במילים הכתובות
כי אלה אצלי חקוקות
אלא בתחושה שעמדה מאחוריהן
והאהבה שהלכה בעקבותיהן
ואני חושבת לעצמי,
רק אל תכתבי שיר אהבה טיפשי.

אני מרגישה תשושה
קצת גמורה מדאגה
ואני מחפשת קצת כוח
שיתן ללב שלי מעט לנוח
ואני מוצאת אותו במילים
שאומנם ביין הם מתובלים
אבל הן גורמות ליותר מגעגוע
הן נותנות לי עוד קצת כוח לנוע
רצון לעבור את כל החלק הקשה
לזכור את כל מה שטוב ויפה
לתת לעצמי קצת תקווה
שכל זה יעבור במהרה.

כי אני עוד מרגישה את אותם הלילות הקשים
בהם החלומות פינו את מקומם לנדודים
את כל הפחד, הדאגה והכאב
ואת ההרגשה של לב דואב
את החוסר אונים והיגון
שגרר איתו את אותו הרצון
לקחת כל ענן אפור שמעלך
ובלבן לצבוע את דרכך
לתת לך דף נקי מכאב
ולגרש את העצב מלבך
אבל אני לא יכולה לפתור את בעיותיך
אני רק יכולה לעמוד אי שם מעליך
ולקוות שלפחות אני לא צל אפיל
ושאת חייך לא לתוך תהום אוביל
רוצה אני לתת עזרה ותמיכה
וכל מה שיוצא לי בקשת סליחה
אני לא רוצה לפגוע ולהעציב
לפרק משפחות ולהבליג
יש בי רצון לשמח ולעזור
ולעצב לא לתת לעבור
אבל אני לא יכולה לעשות כלום
אז אני אשב לי בצד מאחורי המסך
ואתן לך להתמודד עם הצרות שלך
מקווה שאיכשהו משהו יחדור
והמילים שלי יכלו קצת לעזור

בנתיים אני רק אשכב לי כאן בחושך
אתן לעצמי קצת להוציא את הכול
בנתיים כשאת מרגישה קצת יותר טוב
אני יכולה לרגע את הגדר שלי למוטט
ולתת לכל הרגשות אותי להציף
אבל רק לרגע קט זה יקרה
אחר אני אנסה להרגיע את עצמי
לקרוא קצת מילים כתובות
לתת להם לבפנים לחדור
ולקוות שמה שיש יספיק גם לך
ושתוכלי למצוא גם את האור שלך