תנו לי לספר לכן סיפור, ואני מבקשת מכולם לקרוא אותו, כי זה דיי חשוב....
אני לא בטוחה שצריך, אבל:⚠️טריגר הטרדה ופגיעה עצמית⚠️
(נכתב מנקודת מבט של גוף ראשון מטעמי נוחות בלבד)
ולסיפורנו:
לא מזמן אני העליתי סטורי חשוף מעט(טופ וטייץ קצת לפני הברך), והמון א.נשים הגיבו לי עליו. רובם היו חברים שלי, שפשוט החמיאו, או סתם אנשים נחמדים שעוקבים אחרי ומחמיאים. היה נער אחד(בן 16-17) שהחמיא לי והתחלנו לדבר. דיברנו כמה ימים, ואז איכשהו הגענו לזה שאין לי ביטחון לגבי הבטן שלי, אז הוא ביקש ממני תמונה שלה, כדי שהיה לי יותר בטחון לגביה. תמים, לא?
אז כן, זה בדיוק מה שאני חשבתי לעצמי ואמרתי 'מה כבר יכול לקרות? כולה בטן... וזה לא שיש לו מה לעשות עם התמונות... אני אשלח😄'
כנראה שצדקתי, אבל אחר כך זה התדרדר.
הוא ביקש תמונה שלי בבגדים תחתונים, ולאחר שסירבתי כמה פעמים, הוא אמר לי שאני היחידה שבגללה הוא לא שוקע בדיכאון, ו'איים' עלי שהוא יחזור לפגוע בעצמו . מכיוון שהוא שלח לי לפני תמונות של הידיים והרגלים שלו, שהיו מלאו בחתכים אני האמנתי לו ושלחתי. וככה זה נמשך כמה חודשים....
הוא מבקש תמונה- אני מסרבת- הוא אומר שיפגע בעצמו-אני אומרת שאשלח מאוחר יותר.
וכל כמה פעמים הוא 'החריף' את הבקשה...
אולי תשלחי לי תמונה של החזה החשוף שלך?
שתוכלי לקבל ביטחון לגביו?"
"א... לא, אני לא רוצה... אני לא מרגישה ממש בנוח"
"נוו בואי, זה לא שאני אפיץ את התמונות או משהו, אני רק רוצה לעזור לך לקבל בטחון עצמי..."
"אבל.... אני לא מרגישה בנוח לצלם אותו.... לאף אחד."
"אני לא רוצה לפגוע בך או משהו, אני רק רוצה שתוכלי לצלם אותו מתי שתרצי, בלי להתבייש, ושמתישהו תשלחי לי תמונה שלו בלי שאני אבקש😄"
"תקשיבי, אם את לא מרגישה בנוח לצלם אותו זה בסדר, רק תגידי שלא נעים לך או משהו, ואני אפסיק לבקש. אבל אני תמיד אחשוב שפגעתי בך, וכנראה אחזור לפגוע בעצמי...
את לא רוצה שזה יקרה, נכון?"
בערך כאן נשברתי, ושלחתי תמונה. הוא כנראה הכיר אותי מספיק טוב כדי להבין, שאם הוא יאמר שהוא יפגע בעצמו בדרך כלשהי ואיכשהו זה יהיה בגללי, אני לא אסלח לעצמי ואעשה הכל כדיי למנוע את זה.
אחרי החזה הוא ביקש את הלמטה, ולזה סירבתי בתוקף. הוא עוד פעם הוציא את הטיעון של: אני רק רוצה לעזור לך לקבל בטחון עצמי וכל זה, עוד פעם בקש שאני אשלח כדי שהוא לא ירגיש שהוא פוגע בי ויחזור לפגוע בעצמו, אך הפעם לא הסכמתי. אחרי ויכוח ממש רציני עם עצמי, שנראה בערך ככה:
אני האמיתי:אולי אני בכל זאת אשלח לו? אני לא רוצה שהוא יפגע בעצמו....
אני הספרותית: תקשיבי יחתיכת מטומטמת שלא חושבת על עצמה בכלל, אולי לשם שינוי תדאגי לעצמך ולא לאחרים?
אני האמיתי: אבל אבל הוא יפגע בעצמו😭 בגללי... הרי שתינו יודעות שאני ארגיש אשמה בקשר לזה....
אני הספרותית: אוקיי, תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב. את לא שולחת לו שום תמונות יותר. הבנת אותי???
תני לי את הטלפון!
וזה היה המונולוג/דיאלוג הגאוני שלי עם עצמי, ופה הפסקתי לשלוח תמונות.
ניסיתי להסביר לו שאני לא רוצה לשלוח יותר תמונות, והוא הצליח לגרום לי לרגשות אשם בגלל זה, אז הפסקתי לנסות לדבר איתו ולהסביר את מה שרציתי לומר, אז פשוט סיננתי אותו.
סיננתי אותו בערך שלושה ימים, עד שהוא התייאש וחסם אותי, אז אני חסמתי אותו.
* חייבת לציין, בזמן הקיץ, היו כמה פעמים שבהן הוא איים לחסום אותי וגם לי לבכות מזה כל פעם מחדש, ואז היה מוריד חסימה אחרי כמה דקות.
וכל פעם שהוא היה חוסם אותי הוא היה כזה:
את יכולה לחסום אותי אם את רוצה! לא אכפת לי!
ונחשו מה? לא חסמתי אותו אף אחת מהפעמים האלה.
#################################
כתבתי את זה לפני דיי הרבה זמן, אבל לא היה לי אומץ לעלות
עכשיו הוא קיים, אז אל תתנו לי להתחרט על זה בבקשה3>
זה הועלה גם בסיפור וואנשוטים אפלים של היילה (מה השם שלך פה בשם האלים?) אז תדעו, זה לא מועתק.
