(נ.מ. הלורד) שמעתי קולות מהמרתף והלכתי לבדוק מה קורה. כשהגעתי לשם דפקתי בדלת וכשאף אחד לא פתח לי, הוצאתי את המפתח שלי, פתחתי את הדלת ולעיני נגלתה תמונה מזוויעה: הארי היה קשור לכיסא בלי בגדים, ואחד השומרים שלי נוגע בו. ליבי נשבר ממה שראיתי. הארי, הארי שלי, בכה פה מולי, ואני עדיין לא עשיתי כלום. ברגע שהתעשתתי, הלכתי לשומר ונתתי לו סטירה. כי רק לי מותר לגעת בארי. כיסיתי את הארי בשמיכה וקראתי לכל שאר השומרים ואמרתי להם לכבול את השומר ולקשור לכיסא בדיוק כמו שהארי קשור עכשיו. אחרי שהשומרים הלכו, הורדתי מהארי את האזיקים והסתובבתי כדי שהוא יוכל להתלבש."גמרת להתלבש?" שאלתי אותו לפני שהסתובבתי, "כ-כן" הוא ענה לי בקול קטן בעודו מחניק את הדמעות. התקרבתי אליו וחיבקתי אותו, הוא התפרק עלי ובכה לי על הכתף. ניסיתי לנחם אותו אבל לא ידעתי מה לומר, לכן פשוט ליטפתי אותו. לא ידעתי מה לעשות עם השומר, אז החלטתי לשאול את הארי "תגיד יקירי, מה אתה רוצה שאני אעשה עם השומר?" "אני,אני לא יודע, כי אני לא רוצה שהוא יסבול, אבל אני רוצה שהוא ילמד לקח.... אני יודע! תפטר אותו ותעשה שהוא לא יוכל להתקבל לעבודה!" "אני חושב שזה מה שאני אעשה... ודרך אגב, מהיום רק לי ולאחת המשרתות מותר להכנס לחדר שלך. זה בסדר?" "כן, כמובן שכן, אדוני. ו..אמ... אני יכול לקרוא לך אהובי?" הוא שאל אותי והפך את שנינו לרימונים. "כן, כמובן" אמרתי ברוגע אבל בתוכי צרחתי מאושר.
(נ.מ. הארי) הלורד התקרב אלי ונישק אותי בשפתיים, החזרתי לו נשיקה. לשפתיים שלו היה טעם של שוקולד תפוז. בזמן הנשיקה הסתכלתי סביבי וראיתי שהוא בלי סכין ואני לא קשור. אז החלטתי לנסות את מזלי ולהוריד לו את המסיכה. קירבתי את ידי לראשו והתחלתי להוריד אותה. ברגע שהוא קלט מה אני עושה, הוא התנתק ממני, הוציא שרביט וכיוון אותו עלי. לצערי לא הספקתי להוריד ממנו את המסיכה, אבל נראה לי שמאוד הכעסתי אותו. הוא קשר אותי בחזרה לכיסא כך שלא יכולתי לזוז כלל, ויצא. כמה דקות לאחר מכן הוא חזר עם סכין גדולה שכנראה היתה חדה ביותר, והבנתי שעכשיו אני לא עומד להנות במיוחד.
(נ.מ. הלורד) החוצפן הזה ניסה להוריד לי את המסכה.ועל זה הוא ישלם ובגדול. אם לא הייתי אוהב אותו כנראה שהייתי שולח אותו למרתף העינויים, אבל אני כן אוהב אז אני רק אתעלל בו קצת וזהו.אחרי שחזרתי מהמטבח עם סכין גדולה
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
כהה ביותר ששמרתי במיוחד למקרים כאלה, התקרבתי אליו במהירות והצמדתי לו את הסכין לגרון. כשראיתי שהוא לא מפחד לקחתי את האצבע שלו ועשיתי בה חתך קטן עם סכין קטנה נוספת שהוא לא ראה, ולכן הוא היה בטוח שעשיתי אותו אם הסכין הגדולה שלי. לא רציתי לפצוע אותו, אבל הייתי צריך להוכיח שהסכין חדה, כדי שהוא ידע להזהר. אחרי זה הלכתי למאחוריו, הצמדתי אותה לגרונו והתחלתי ללחוץ. מכיוון שהוא היה בטוח שהיא ממש חדה, הוא השתדל לא לזוז בכלל. אחרי שהייתי בטוח שהוא לחוץ מספיק כדי לא לעשות את זה שוב, הורדתי ממנו את הסכין, והתקרבתי אליו מאחורה כדי לחבק אותו. החלטתי לתת לו נשיקה כדי להרגיע אותו ושידע שהכל בסדר. הוא התחיל לבקש סליחה, ולהבטיח לי שהוא לא יעשה זאת יותר.
