החלטתי ללכת לישון, כי השעון הפנימי שלי אמר לי שעכשיו לילה והנחתי שהוא יבוא בבוקר. השינה שלי התה נטולת חלומות וכשהתעורתי לא הצלחתי לפתוח עיניים והבנתי שהוא כבר פה. המשכתי לשכב על המיטה. "כמה זמן אתה כבר פה?" שאלתי "בוקר טוב גם לך יקירי, ולענות על השאלה שלך, אני פה כבר עשר דקות תשע מהם אתה ישנת" הוא גיחך. "אפשר אוכל?" "כן, כמובן, מה אתה רוצה לאכול?" " אמ.... אפשר פנקייקים עם סירופ מייפל ומיץ תפוזים בצד?" "כן, אני אבקש המשרתים להכין לך. וביינתים להתראות" הוא נישק אותי והלך.
אחרי כמה דקות השומרים הורידו לי את כיסוי העיניים ונתנו לי לשבת. האוכל היה מדהים ומיץ התפוזים היה קר בדיוק כמו שאני אוהב.
אחרי האוכל לקחו אותי להתקלח. המקלחת היתה במרחק מה מהחדר שלי והשומרים הובילו אותי עד אליה כי היה אסור לי להוריד את כיסוי העיניים. אחרי שנכנסתי לחדר האמבטיה גיליתי שהאמבט מלא במים חמים ויש כפתור שכתוב עליו 'ג׳קוזי' הורדתי את הבגדים ונכנסתי למים. הם היו חמים ומרגיעים, החלטתי להפעיל את הג׳קוזי וזה היה פשוט מושלם.
אחר משהו כמו שעה, יצאתי מהמקלחת,התנגבתי והתלבשתי, הניסיתי לצאת אבל גיליתי שנעלו אותו מבחוץ. דפקתי בדלת ואחד השומרים נכנס. הוא שם לי את כיסוי העיניים והחזיק לי את הידיים מאחורי הגב כך שלא יכולתי להוריד את הכיסוי.
הוא הוביל לחדר,קשר לי את הידיים והרגליים והלך בלי להוריד לי את הכיסוי. כלומר שה'אדון' צריך להגיע. שמעתי את הדלת נפתחת. " איך היתה המקלחת אהובי?" הוא שאל. "היא הייתה נפלאה,תודה" עניתי לו,"אפשר לשאול שאלה?" "כן" איך אני אמור לקרוא לך"
(נ.מ הכולא)
"המ.... בוא נחשוב.... אני חושב שאתה יכול לקרוא לי 'אדוני' או 'הלורד'
או שאתה יכול לקרוא לי 'אהובי' אם אתה מוכן לכך...." "בסדר אדוני" הוא אמר. חייכתי, ואז הוא החליט לשאול עוד שאלה "ואיך אתה תקרא לי?" "אני? אני יכול לקרוא לך איך שאני רוצה"עניתי לו "בסדר" הוא ענה בקוצר רוח.
"להתראות אהובי" אמרתי לו והלכתי.
----+----+----+----+----+----+----+----+----+----+
פרק שנייי
