(כעבור שלושה ימים)
(נ.מ. הארי)
היום שלי התחיל כרגיל, התעוררתי, התלבשתי, הזמנתי אוכל, וחיכיתי ללורד שכעת הורשתי לקרוא לו אהובי. הוא הגיע בזמן שאכלתי והתחיל לדבר איתי :
"בוקר טוב אהובי" "פוגר טופ" עניתי לו בפה מלא, והוא התחיל לצחוק ולנזוף בי "לא יפה לדבר בפה מלא יקירי." בלעתי את האוכל ואמרתי "אני מצתער אהובי" אמרתי בצחקוק ונישקתי אותו. הוא החזיר לי נשיקה וסיפר לי חדשות מדהימות "אני עומד לספר לך מי אני"
"יש יש יש יש יש יש יש יש יש סוף סוף!!!!!!!!!!!" צווחתי באושר ושאלתי "אהובי, תגיד לי בבקשה: אחרי שאני אדע מי אתה, אתה תשחרר אותי מהחדר הזה ותתן לי להסתובב בכל הבית ולטייל?" "אני חושב שכן, אבל עדיין יהיו כמה חוקים. וכעת, אני צריך ללכת, נתראה מחר אהובי." הוא נישק אותי והלך.
(ביום הבא)
היום זה היום.היום אני מגלה מי האדם המסתורי שחטף אותי וגרם לי להתאהב בו.
אהובי נכנס לחדר וקשר אותי לכיסא, לא הבנתי למה הוא עושה את זה אז שאלתי "אמ... מה אתה עושה, יקירי?" " אל תגיד לי שאתה לא מבין הארי, אני קושר אותך כמובן, כדי שלא תברח לי." הוא אמר ושם לי מטפחת לפה.
לאחר מכן הוא נעמד מולי והוריד את המסכה.
אחרי שראיתי את השיער הלבן בלונדיני שלו רציתי לצרוח והבנתי למה הוא שם לי מטפחת לפה, הבנתי גם את הרמז שלו:'תזכר ביום הראשון שלך בבית הספר.'
ב'בית הספר שלך' הוא התכוון להוגוורטס.
וב'יום הראשון' הוא התכוון להצעת החברות שדחיתי כי הוא העליב את רון.
הכולא שלי זה דראקו מאלפוי.
הילד שתמיד הציק לי, העליב אותי ואת החברים שלי, והילד שתמיד הייתי מאוהב בו בסתר. ניסיתי לסמן לו עם העיניים שיוצא לי את המטפחת מהפה הוא הבין ןהוציא אותה אבל עדיין השאיר אותי קשור.
(נ.מ. דראקו)
"אתה עדיין אוהב אותי הארי?" שאלתי אותו בחשש. " כן יקירי" הוא ענה להפתעתי הרבה.
החלטתי לשחרר אותו מהכיסא. אחרי ששיחררתי אותו הוא התקרב אלי ונישק אותי בשפתיים. נסחפתי אותו לנשיקה סוערת. הלשון שלו ביקשה להכנס לפי ונתתי לה. לשונותינו נכרכו זה בזה ואז נגמר לנו האוויר אז התנתקנו. הארי הביט בי במבט מבוייש לפנים אדומות לגמרי.
"אני אוהב אותך הארי פוטר"
"אני אוהב אותך דראקו מאלפוי"
אמרנו שנינו בו זמנית וצחקנו.
"וכעת, נעבור לחוקים:
חוק ראשון- אסור לך לעשות משהו ללא ראשותי
חוק שני- אף אחד לא בוגד באף אחד.
חוק שלישי- אסור לך להיות חמוד כל כך!
חוק רביעי- אתה לא מתחצף אלי.
הכל מובן?"
שאלתי שגמרתי להסביר.
"כמובן שהכל מובן יקירי, אבל אני לא יכול לממש את החוק השלישי.... כי אחרת אני לא אוכל להתקיים." הוא אמר ועשה עיני כלבלב חמודות.
"אתה צודק, החלטתי "בו נתפשר על זה שלא בוגדים באף אחד ואתה לא מתחצף אלי, בסדר?"
"המ.... אני אחשוב על זה...."
הוא ענה לי ונזכרתי שהחוצפה היא חלק ממנו.
°^°^°^°^°^°^°^°^°^°^°^°^°^°^°^°^°^°^°^
אני כבר לקראת הסוף!
יש עוד פרק אחד.
אבל הוא יעלה רק בעשר תגובות וחמישה כוכבים.
התייאשתי מלחכות לשבע תגובות אז אני מפרסמת את זה עכשיו.
אבלזה לא יקרה שוב פעם -_-😑
