רק מזכירה למי שלא שם לב לרשימת הטריגרים שבתקציר
הפרק הזה מכיל הרבה טריגרים, מערכת יחסים אלימה, א1נס, אלימות, הפרעות אכילה, דיכאון.
לכן מי שיודע שיש לו טריגרים מהנושאים האלו עדיף שלא יקרא את הפרק
אחרי ההתנהגות המוזרה של אית'ן בחדר, נשארתי לשכב עוד קצת על המיטה ולערער בפרץ הפתאומי של המחשבות שתקף אותי. 'מה אני אעשה עם אית'ן' 'איפה לעזאזל דילן' 'מייקל' 'אני מתגעגע להלן וניתנאל' 'ריח טוב מהמטבח שאני חייב לחקור'.
ירדתי למטה למטבח, שם ראיתי את אית'ן כבר יושב ואוכל, כשהוא שם לב אליי פניו האדימו ,הוא כחכח בגרונו. "רוצה שאני אכין לך צלחת?" הוא שאל וכבר התרומם והוציא מהמדיח צלחת נקייה והעמיס עליה קצת מקרוני ושניצל תירס.
"כן כן בטח" אמרתי כשהוא כבר הניח את הצלחת מול הכיסא שמולו, התיישבתי והתחלתי לאכול, שנינו אכלנו בדממה כשמידיי פעם אני מרגיש את אית'ן עומד להגיד משהו אבל עוצר את עצמו.
"אתה רוצה שאני אספר לך על מייקל?" שאלתי כשסיימתי לבלוע את הביס שלי.
"כן... אבל אתה ממש לא חייב לספר אם אתה לא רוצה" הוא הוסיף בקול שקט.
"לאלא זה בסדר, אתה כנראה תצטרך לדעת איך להתמודד איתו במקרה שמשהו יקרה" "אבל אסור לך לספר לדילן, ממש ממש אסור לך" הוספתי במהירות.
"אוקיי" אית'ן אמר "אני מבטיח".
"בוא נצא החוצה, דילן בבית" אמרתי והתקדמתי לכיוון הדלת הראשית כשאיתן מאחוריי.
כשהתחלנו לצעוד בטיילת התחלתי לספר.
אוקיי.. אז הכל התחיל לפני ארבע שנים. כשאני הייתי ממש בתחילת דרכי ודילן לא היה עדיין הסוכן הרשמי שלי, היה לי סוכן אחר באותה תקופה וקראו סטיב, באותו זמן הוא גם היה הסוכן של מייקל, ככה אני והוא הכרנו.
אין באמת יותר מידיי הקדמה, פשוט אחרי כמה מסיבות יחצנות ביחד ופלירטוטים פה ושם ודייטים שלנו הפכנו להיות זוג.
בגלל שרק זמן קצר לפני זה יצאתי מהארון ומייקל היה הבן זוג הראשון שלי, דיי העלמתי עין כשהוא עשה דברים שעכשיו בדיעבד אני מבין שהיו דגלים אדומים רציניים.
נניח כל פעם שהיה לנו ויכוח קטן הוא נהיה ממש אלים, בעיקר מילולית..
לקחתי נשימה עמוקה ורועדת והמשכתי לספר.
לפעמים כשהיינו רבים הוא היה מתקרב אליי ממש וצורח לי בפנים או שהוא היה מעיף דברים לכיווני, היו פעם שהוא היה אוחז לי בידיים או בפנים בחוזקה ומקלל אותי עשר דורות אחורה.. או שאם היינו רבים באוטו הוא לפעמים היה מוריד אותי באמצע הכביש, לא באמת משנה איפה היינו, כמה רחוק זה מהבית או באיזה שעה.
הוא תמיד היה כועס עליי אם בכלל העזתי להגיד משהו שלא תואם את החשיבה שלו, או אם הייתי מדבר עם גברים אחרים, ובגלל דילן הכעס שלו עליי היה כמעט תמידי.
אחרי כמה חודשים לתוך המערכת יחסים הוא התחיל להרים עליי ידיים, הוא היה דוחף אותי על רהיטים ופוגע בי במקום שלא אפשר לראות כמו הרגליים הגב או הבטן, היו פעמים שניסיתי לברוח ממנו אבל אז הוא היה לוקח אותי לחדר וקושר אותי למיטה.
אחת הסיבות שבאמת נשארתי אותו בהתחלה הייתה כי תמיד אחרכך הוא היה נרגע ובוכה ומבקש ממני סליחה ומחבק אותי ואומר לי כמה שהוא אוהב אותי ולא התכוון לפגוע בי.
משהו בפרצוף הבוכה שלו גרם לי לחשוב שהוא באמת אוהב אותי ושהוא מצעטר וזה גרם לי לסלוח לו כל פעם מחדש.
אבל הפעם שממש שברה את גב הגמל הייתה כשחזרנו ביחד מעוד מסיבת יחץ שהברמן שם פלרטט איתי, ו.. ומייקל לא אהב את זה אז חזרנו ישר לדירה שלו, שם הוא התחיל לצרוח עליי שוב וכשניסיתי להסביר לו שאני אפילו לא שיתפתי עם הברמן פעולה הוא חנק אותי.
אני לא זוכר הרבה אחרכך כי כנראה התעלפתי, אבל אני זוכר שכשקמתי הייתי ערום ומדמם עם הרבה חבורות באזור הרגליים וקצת צפונה משם, גם כאב לי בעיקר הרקטום.
בזמן היה מייקל חזר לחדר ערום גם הוא ונישק אותי על המצח ואמר לי שהסקס איתי היה מדהים, שם הבנתי שהוא אנס אותי.
הוא אף פעם לא אנס אותי ולא חנק אותי עד לאיבוד הכרה, הבנתי שאם הוא ימשיך ככה זה עוד יוביל למוות שלי.
אחרכך כשהוא נכנס למקלחת, קמתי, התלבשתי במהירות ורצתי חזרה לדירה שלי ושל דילן. התקשרתי לדילן שבאותו רגע לא היה בבית ואמרתי לו שאני חוזר לגור איתו ואז התקשרתי לסטיב ואמרתי לו שאני מפטר אותו מתפקיד הסוכן שלי בלי להסביר לו כלום.
בחודשים אחר כך לא הייתי עצמי, לא אכלתי או שתתי אלא אם כן דילן היה מכניס לי את זה לפה, גם לא דיברתי ויצאתי מהבית, דבר שגרם לדילן להישאר איתי יותר ולנסות לשכנע אותי ללכת לפסיכיאטר. בסופו של דבר הסכמתי והוא שלח אותי לבית החלמה מסיבה שקרית כי התחננתי לפסיכיאטר שאסור היה שדילן היה יודע את האמת, כי אם זה היה קורה כנראה שהוא היה מקבל מאסר עולם על רצח.
בקיצור אחרי כמה שנים של תרופות וטיפולים הצלחתי להמשיך הלאה בחיים שלי ולחזור לכתוב ולהופיע.
דילן פשוט מניח שאני ומייקל סיימנו את יחסנו ברע ובגלל זה אני תמיד מתחמק מלראות את מייקל בכל מצב.
אני לא זוכר מתי התחלתי לבכות או באיזה שלב נעצרנו ואית'ן חיבק אותי, אני זוכר את המילים שאית'ן לחש לי בסוף הסיפור
לפני שבאמת התפרקתי בחיבוקו.
"מקס, אני מצטער כלכך"
----------------------------------------------------------------------------
פרק שכאב לי פיזית לכתוב, יאיי
אם יש פה מישהו שמזדהה עם מה שכתבתי אני כלכך מצטערת!! ואתם יותר ממוזמנים לפרוק לי אם תרצו
אני אוהבת את כולכם, שבת שלום
נ.ב, אתם יודעים שביקורת תמיד תתקבל בברכה אז אל תתביישו ותכתבו לי מה אתם באמת חושבים על הפרק.
YOU ARE READING
𝐌𝐲 𝐠𝐮𝐚𝐫𝐝-שומר הראש שלי (boyxboy)
Romanceאני המשכתי לחבוט בו, אגרוף ועוד אגרוף, כמו אחוז טירוף , שמעתי את צליל העצמות הנסדקות, הרגשתי את הדם הסמיך שלו שמתערבב עם הדם שעל פרקי האצבעות החבולים שלי. שמעתי את מקס מאחוריי ,בוכה בתיסכול , מבקש ממני להפסיק להרביץ לחלאה שנמצאת מתחתיי, אבל המשכתי ל...
