𝐌𝐲 𝐠𝐮𝐚𝐫𝐝-שומר הראש שלי (boyxboy)

פרק 9

'למה לעזאזל זה קורה לי עכשיו, עבר הרבה זמן מאז שהסיוטים נעלמו, למה זה חזר דאמט'
חשבתי ובהיתי בקיר מולי במבט אטום. 'אני לא יכול לספר לדילן הוא יכריח אותי לחזור לטיפול שוב, אני לא יכול לחזור לשם' חשבתי כשקמתי מהמיטה למקלחת לשטוף פנים ולהתרענן.
עמדתי מול הכיור, שמעתי את המים מטפטפים מפניי ונופלים בחזרה לכיור. אני פתחתי את הארון והוצאתי מגבת קטנה וניגבתי את הפנים.
חזרתי לחדר והחלפתי בגדים מפיג'מה, יצאתי מהחדר. נכנסתי לחדר של דילן לבדוק אם הוא התעורר כבר, מסתבר שלא, הוא שרוע על המיטה בצורה שתגרום לו לקום עם שרירים תפוסים. ניסיתי לסדר אותו אבל הוא התנגד תוך כדי שינה, 'בעיה שלו אני ניסיתי' חשבתי ויצאתי מהחדר.

ירדתי במדרגות ונכנסתי כנסתי למטבח כדי לקחת מים, ואית'ן היה שם 'שיט' חשבתי לעצמי.
שקלתי לעלות בחזרה מבלי שהוא ישים לב אבל כבר מאוחר מידיי.
"בוקר טוב, מקס" הוא הסתובב וחייך חיוך קטן?
'למה הוא מחייך?' הוא סיים להביט בי וחזר להתעסק במה שעשה. "בוקר טוב" מילמלתי ולקחתי בקבוק מים מהמקרר, "מה אתה מכין?" שאלתי ונשענתי על המקרר.
"אני מכין סלט וחביתות, רוצה?" שאל והביט בי
"כ-" "מה לעזאזל!!" צעקה רמה קטעה אותי, זה היה הקול של דילן.

אני ואית'ן מיהרנו לעלות במדרגות ונכנסנו לחדרו של דילן, שם ראיתי את דילן על הרצפה מבולבל ואת ג'ני על המיטה שלו משחקת בצעצוע שלה.
העברתי את מבטי בין דילן לג'ני והתחלתי לצחוק
זה היה פרץ צחוק פרוע, עד כדי כך שהתחילה לכאוב לי הבטן ונאלצתי להחזיק אותה. אית'ן קרא מהר לג'ני וגרם לה לרדת מהמיטה, היא דילגה את דרכה לאית'ן ברוגע.
אית'ן ביקש סליחה והסביר שג'ני לא עושה את זה בדר"כ כי היא מאולפת
דילן קם מהרצפה והניד בראשו.
"לא נורא, זה גרם למקסי לצחוק, נחמד לשמוע את זה." מילמל והביט בי במבט מוזר, ובכך גרם לי לחקות אותו בילדותיות, גורם לדילן לגחח.
אית'ן רק העביר מבט ביננו והינהן, היה לו מבט מאוכזב אבל רק לרגע ואז חזרה אליו ארשת הפנים האטומה.

אית'ן יצא מהחדר וג'ני הלכה אחריו. אני ודילן יצאנו ביחד אחריי שדילן ואני סידרנו את המיטה מחדש. כמעט כל הדרך למטבח דילן מילמל כמה כואב לו הראש ונשען עליי כיאלו הוא מינימום פצוע במלחמה, גלגלתי עיניים ותמכתי בו כשנשען עליי.
כשהגענו למטבח הוא דילן התיישב בכבדות על אחד הכיסאות, מזגתי לו מים ונתתי לי כדור לכאבי ראש.
"תודה מקסי" מילמל דילן, הפריח נשיקה לכיווני ולקח את הכדור.
אית'ן כבר הגיש את האוכל לשולחן, הכנתי צלחת לדילן והנחתי מולו, לקחתי לי תפוח מהקערה ואכלתי בביסים קטנים, אית'ן הביט בי חלק מהזמן ובחלק השני נתן לג'ני לאכול קצת מבייקון שטיגן.

אחריי שאכלנו ודילן התפכח בערך הוא עבר איתנו על סדר היום שלנו
-בשעה אחד עשרה, יש לנו פגישה באולפן
-בשעה אחד, יש למקסי חזרות עם הלהקה
בשעה ארבע, יש לך ראיון
כשהראיון יגמר יש לך זמן חופשי עד
-שעה שמונה בערב ואז אנחנו צריכים ללכת למסיבת השקה של החברה.
"אני חייב ללכת למסיבה?" שאלתי את דילן בעצבנות, "אתה חייב לבוא, אתה יכול גם ללכת מוקדם. אני רק צריך שתהיה שם ושאנשים יראו אותך,בסדר?" דילן שאל ברוגע ,נאנחתי והינהנתי.

בשעה עשר וחצי יצאנו לכיוון האולפן, דילן ואני נסענו במכוניתו, ואית'ן נסע מאחורינו באופנוע שדילן השאיל לו.
את הנסיעה אני ודילן העברנו בשקט, רוב הזמן דילן היה בין שיחות, מידיי פעם הפנתי מבט למראה וראיתי את אית'ן מאחורינו.

הגענו אל האולפן, דילן החנה את המכונית ואית'ן חנה לידו.
נכנסנו אל הלובי, דילן דיבר/פלירטט עם המזכירה שישבה שם , גלגלתי עיניים בגיחוך, זה כלכך אופייני לדילן.
אית'ן עמד לצידי בשקט. הוא העביר מבט מבולבל ביני לבין דילן והמזכירה שהחזירה פלרטוט בוטה.
סרקתי קצת את הלובי בשיעמום, ואז אותן עיניים קרות ומשועשעות החזירו לי מבט. חיוך זחוח ומטריד עלה על פניו, הוא התקדם לכיווני,
המוח שידר לי לברוח, אבל הפקודות לא הגיעו לרגליים, עמדתי שם קפוא ומשותק.

_
___________________________________________
סליחה, סליחה בליחההההההה
אני ממש מצטערת שאני התעכבתי כלכך עם הפרק הזה, אין לי תירוצים זו פשוט אשמתי.
אמממ תקראו, מקווה שתהנו. אם אהבתם אתם מוזמנות להצביע ולשתף
אם יש הערות אתן מוזמנות לכתוב לי