𝐌𝐲 𝐠𝐮𝐚𝐫𝐝-שומר הראש שלי (boyxboy)

פרק 16

כשהסרט נגמר העיניים של מקס היו כבר אדומות ומעט נפוחות, הלכנו לשירותים כדי שהוא יוכל להתרענן ולשטוף פנים. "אזזז, מה חשבת על הסרט?" שאל בהתרגשות בעודו מנגב את טיפות המים אשר נטפו מפרצופו,
"הוא בסדר" עניתי והעברתי אליו עוד פיסות נייר. "רק בסדר?!?" הוא שאל כשיצאנו מהשירותים לכיוון אחת מהמסעדות שהוא רצה לאכול בה, "העלילה הייתה טובה, גם האנימציה והדמויות היו סבירות"
"טוב יותר?" שאלתי והעפתי לכיוונו מבט. הוא לעומתו רק הביט בי במבט מזועזע
"הדמויות היו החלק הכי טוב של הסרט"
הוא אמר כשהתיישבנו, "זה בסדר אבל, לא כולם יודעים להעריך שלמות" הוא אמר בטון נעים וטפח על כתפי, גלגלתי עיניים להצגה המתנשאת שביצע.

כשסיימנו לאכול ולהסתובב עוד קצת בקניון
קניתי לעצמי עוד ספרים, בזמן שמקס קנה פופים של דמויות אנימה. אחריי הקניות יצאנו אל החניה, שם מקס קפא ורעד בזמן שאדם בלונדיני התקדם לכיוונו בחיוך, כשהוא התקדם מספיק יכולתי לראות שזה אותו הבחור מהאולפן.
"מקס, בוא נלך, אולי הוא לא שם לב אלינו" אמרתי למקס, לקח לו כמה שניות להבין שאני מדבר אליו ואז הוא פלט "מאוחר מידיי"

"היי מקס, איזה צירוף מקרים, מה אתה עושה פה?" הוא שאל בחיוך, שהיה מפחיד מכדי באמת להיקרא ככה אבל נזרום.
"אנחנו בדיוק הולכים" השבתי כשראיתי שמקס שותק, עיוות חלפה בפניו של אותו אדם, אז הוא החזיר את החיוך והביט בי.
"שלום לך,..." "האממ אני זוכר אותך אבל לא את השם, מה הוא היה שוב?" שאל בחיוך
"אית'ן. וכמו שכבר אמרתי אני ומקס צריכים ללכת, אז היה נעים להכיר ולהתראות" מקס הינהן והתקדם ביחד איתי למכונית.

מקס לא דיבר כל הנסיעה חזרה, האף שלו היה אדום והוא רעד בלי הפסקה, ניסיתי לדבר איתו אבל זה לא צלח כלל. הוא הגיב ביושב או לא הגיב בכלל, החלטתי שאני אדבר איתו על זה מאוחר יותר כשהוא ירגע.
כעבור עשרים דקות הגענו בחזרה אל הדירה, מקס יצא מהרכב עוד לפני שבכלל הספקתי לסיים לחנות, הרגל מסוכן שהוא חייב להיגמל ממנו, ורץ אל הדירה.
החנתי והלכתי אחריו לדירה, כשהגעתי לדירה הסלון היה ריק וג'ני בחצר ישנה, אין שום סימן לדילן, חוץ מכל הבגדים הנשיים הפזורים על הרצפה בסלון, החלטתי לסדר אותם ולעלות לחדר לנוח בזמן שמקס נרגע.

עברו שעתיים מאז שאני ומקס הגענו, דילן כבר נפרד מיזיזתו ומקס עוד לא יצא מהחדר, בזמן הזה קראתי את הספר האחרון שלי ודיברתי קצת עם רואן ולילי. החלטתי ללכת לבדוק מה קורה עם מקס, יצאתי מחדרי ובהיתי בדלתו שוקל שוב אם זה רעיון טוב לעשות לעשות זה עכשיו, לבסוף דפקתי על דלתו וכשלא קיבלתי מענה פתחתי אותה.

ראיתי את גופו של מקס מונח מתחת לערמת השמיכות, הוא ישן, התקרבתי אליו.
העיניים שלו היו עצומות והותירו שבילי דמעות יבשים, האף שלו נשאר אדמדם ושיערו הפרוע מונח בגלים שטניים מבולגנים על הכרית הלבנה. היד שלי נשלחה מעצמה ללטף אותם, הם היו רכים וחמימים, הסטתי אותם מפניו וקיבלתי זווית טובה יותר על פנים, הנמשים שכיתרו את אפו ולפיו הריסים העדינות שעיטרו את עיניו, השפתיים הוורדרדות והרכות למראה שלו, אני רוצה אותן עליי--
'על מה לעזאזל אני חושב' 'אני לא יכול לחשוב עליו ככה'
אני עובד בשבילו זה לא מקצועי, עזבו מקצועי הוא אפילו לא גיי, 'שיט שיט שיט' חזרתי על זה בראשי וקמתי באחת.
התנועה הפתאומית העירה את מקס וגרמה לא להתנועע
"איתן? מה אתה עושה פה?" שאל בטון מנומנם והביט בי,
"א- א- כלום" כחכתי בגרוני "רציתי לבדוק אם אתה בסדר" אמרתי במהירות, "אתה בסדר?" שאלתי והתרחקתי קצת
"כן אני בסדר" הוא ענה והביט בי עם עיניו הירקרקות, החזרתי מבט וניסיתי לשנן את פרצופו, החל מהנמש מעל השפה ועד לנקודת החן מתחת לעינו. "הכל בסדר?" הוא שאל אותי בנימה מבולבלת, מסתבר שבהיתי בו יותר ממה שחשבתי, הרגשתי את פני מתחממות, 'פאק שיט'
"כןכן בטח, ביי, תצא עוד מעט אני מכין אוכל אם אתה רעב" עניתי ויצאתי במהירות מהחדר וסגרתי את הדלת אחריי. ירדתי למטבח ונעמדתי מול השייש, מניח עליו את ידי ומנסה להרגיע את עצמי.

'למה הילד הזה גורם לי להרגיש ככה'
____________________________________________________

עסמדתדתדלדךערצךדפרתדץדךדןעגיגיק
פרק!!!!!!!! סוף סוף, אחריי נצחחחח
לא לשנוא אותיייי
מצטערת על הדיליי הענק, אוהבת אותכם בוקר טובבב
אני מקווה שהזמן האחרון עבר עליכם בטוב, וזהו יום טוב
אני אלך לעבוד על עוד פרקים כדי שלא נתקע שוב.
אגבבב, בבקשה תתנו לי ביקרות, זה חשוב לי כי עוד צריכה להשתפר, אז אני באמת אשמח וזהו.
צ'או צ'או