נ.מ(נקודת מבט) מקס
"זה כזה לא פייר, למה אני צריך לסדר, ואיפה דילן? , החוצפן הזה בטח ישן עדיין, אחריי שהחליט לעשות לילה לבן עם האנשים האלה שבא איתם אתמול בלילה מהמועדון"
מלמלתי וגלגלתי עיניים בזמן שהמשכתי לסדר את החדר אורחים לבואו של הבחור החדש, דילן עדיין לא סיפר מי הוא או למה הוא בא, רק נקווה שדילן לא שכח שהוא בא.
"למה לא שכרנו מנקה?, אחריי הכל יש לנו מספיק כסף כדי לעשות את זה, למה דילן חייב להיות כלכך מבולגן, אני נשבע, יום אחד אני אפסיק לסדר ואז נראה איך הוא יסתדר" המשכתי לקטר במחשבות שלי , וירדתי במדרגות לקומת קרקע, בשביל לסדר את הזוהמה שרוב אנשים בטח יקראו לה ,מטבח.
שטפתי כלים וזימזמתי חלק מהשיר החדש שאני הולך להוציא החודש,
אהה כן, שכחתי להגיד לכם, אני זמר, דיי מצליח בהתחשב בכמות האנשים ששומעים את המוזיקה שלי, אני שמח שאנשים אוהבים אותה , זה גורם לי להרגיש טוב שאני מצליח להגיע לאנשים.
שמעתי רעשים מלמעלה, הנחתי שדילן והאנשים שלו התעוררו ועכשיו תתחיל צעדת הבושה,
ניגבתי מהר ידיים והלכתי לשבת בספה לצפות במה שיקרה עכשיו. דילן יורד בשקט במדרגות, הוא היה כלכך מרוכז בלהישאר בשקט ,שלא שם לב שאני יושב מולו, מכוסה רק בבוקסר השחורים שלו ושמיכה דקה ומאחוריו הבחור והבחורה שהיו איתו הלילה, לבושים בצורה חפוזה ולא מסודרת, כנראה שהוא שוב חשב שאני ישן וניסה להעיף אותם לפני שאני אקום.
"בוקר טוב דילן" אמרתי בחמידות מזויפת
דילן הסתכל עליי בהפתעה, "בוקר טוב מקסי" השיב לי בטון העייף והחמוד שלו, כנראה שנשבר לו מההצגה אז הוא התיישב לידי והשאיר את האלה שהיה איתם קפואים ליד המדרגות,
"איזה מין נימוסים דילן" עניתי בטון עוקצני, קמתי וליוויתי אותם לדלת, "להתראות" נפרדתי מהם ליד הדלת, הם השיבו לי במילמולים ויצאו.
"אתה חייב להפסיק להיות גועלי כלכך לסטוצים שלך" אמרתי וחזרתי לספה לשבת.
"אתה חייב להפסיק לקום מוקדם רק בשביל להביך אותי מולם" ענה לי באדישות, גלגלתי עיניים והדלקתי טלוויזיה רק בשביל לדעת שמשדרים עכשיו עוד סדרה רדודה חדשה.
"לך תכין לי לאכול" אמרתי לדילן, הוא קם והלך למטבח לא לפני שהוציא אנחה גדולה ורועשת , כדי להסביר לי שהוא לא מרוצה מזה.
חייכתי והתרווחתי לי במקומו, יאמר לזכותו של דילן שהוא יודע להכין אוכל טעים וזו אחת הסיבות שאני מסכים לסבול את הבלגן שלו.
לאחר זמן מה השתעממתי מצפייה בטלוויזיה, אז הלכתי למטבח להציק לדילן, "דילןןןןןן" קפצתי אליו מאחורה, הוא אפילו לא נרתע, כנראה שראה אותי ,
"מה אתה מכין?" שאלתי
"חביתיות עם שוקולד ונס" ענה לי תוך כדי שהוא שופך חלק מהבלילה למחבת, "אמממממ" חייכתי בתענוג רק מהמחשבה על החביתיות והלכתי להוציא מהמקרר חתיכת עוגה שנשארה ממה שדילן הכין שלשום,
" אני מכין לך לאכול, ועכשיו אתה נזכר בעוגה? כמה אתה יכול לאכול?" שאל אותי בעוקצנות "אני רעב וגם לוקח למלא זמן להכין את זה!" עניתי באדישות,
"תעשה טובה ותכין בינתיים את הנס, כבר חממתי את המים בקומקום" אמר דילן תוך כדי שכבר התחיל לערוך את השולחן "אוקיי" עניתי והתחלתי להכין שתי כוסות נס קפה,
כשבדיוק נשמעה דפיקה בדלת.
YOU ARE READING
𝐌𝐲 𝐠𝐮𝐚𝐫𝐝-שומר הראש שלי (boyxboy)
Romanceאני המשכתי לחבוט בו, אגרוף ועוד אגרוף, כמו אחוז טירוף , שמעתי את צליל העצמות הנסדקות, הרגשתי את הדם הסמיך שלו שמתערבב עם הדם שעל פרקי האצבעות החבולים שלי. שמעתי את מקס מאחוריי ,בוכה בתיסכול , מבקש ממני להפסיק להרביץ לחלאה שנמצאת מתחתיי, אבל המשכתי ל...
