𝐌𝐲 𝐠𝐮𝐚𝐫𝐝-שומר הראש שלי (boyxboy)

פרק 14

אחריי הארוחה נסענו לבקר את ביאנקה, אחריי השאלות של מקסי נזכרתי בזה שעדיין לא ראיתי את רואן ולילי השבוע, חוץ מזה מקס לא התנגד לבקר את ביאנקה, כך שזה היה ווין-ווין סיטואיישן.
(אנגלית 5 יחידות של מקסי✌🏽😌)
הגענו לבניין דירות של בי אחריי שהלכנו לפיצרייה כדי לקחת את ההזמנה שלנו.
מקסי הקדים אותי במדרגות ודפק בדלת, רואן פתח את הדלת ובהה בו "מי אתה?" הוא שאל
וניסה לסגור עליו את הדלת עוד לפני שניסה לתת למקס להסביר בכלל, "רואן, זה בסדר הוא חבר שלי"
אמרתי כשסוף סוף הגעתי לדלת
ונעצתי במקס מבט מעוצבן על זה שנטש אותי עם המגשים והשתייה והוא רק חייך בתגובה ונכנס לדירה אחריי שרואן מילמל "אה" והתרחק מהדלת.

לילי רצה אלינו וחיבקה אותי אחריי שסגרנו את הדלת ועזרה לי לסדר הכל על השולחן, חיבקתי אותה בחזרה והרמתי אותה למעלה כדי שנהיה בגובה העיניים, "שלום לך לילי" אמרתי ונישקתי את לחייה "שלום דוד אית'ן" היא אמרה והחזירה לי נשיקה
"הבאתי לנו פיצה, בואו נלך לשטוף ידיים ולאכול" אמרתי והורדתי אותה חזרה לרצפה והיא רצה למקלחת ורואן ואני הלכנו בשקט בעקבותה.

מקס הלך ישר לחפש את ביאנקה בחדר עבודה שלה רכונה מעל ניירת "שלום ביאנקה"
"שלוםם, מקס נכון?" היא הרימה את מבטה וחייכה אליי, גאד היא ממש נחמדה "כן".
"אני ואית'ן הזמנו פיצה, בואי תאכלי איתנו"
"הווו תודה, באמת התחלתי להיות רעבה"
היא אמרה וקמה מהכיסא והלכה איתי לסלון,
תוך כדי ששאלה אותי שאלות התעניינות וסיפרה לי על יומה ועל הרכילות המפוקפקת מחדר מורים.

ישבנו כולנו בשולחן, סאם עדיין היה בעבודה אז התחלנו בלעדיו. מקס ישב ביני לבין ביאנקה, לילי ורואן מולנו.
בי ומקס עדיין דיברו ולילי סיפרה לי על היום שלה וכשניסיתי לשלב את רואן בשיחה הוא ענה בקצרה שעבר עליו יום טוב, והמשיך לאכול את הפיצה באיטיות
(לא יודעת למה אבל יש לי צורך עז לחבק את רואן עכשיו)
וחייכתי אליו, והתמקדתי במקרה המרתק שקרה ללילי בהפסקת עשר.

כשסיימנו כולנו לאכול רואן אמר שהוא הולך לחדר, לילי התעקשה שמקס ישחק איתה בחצר וביאנקה חזרה לחדר עבודה שלה.
שטפתי את הכלים האחרונים שנשארו בכיור והלכתי להיות עם רואן, כשנכנסתי לחדרו הוא ישב על המיטה שלו וקרא אחד מהספרים שהשאלתי לו. יחסית לילד בן 11 לרוקן היה טעם מאוד בוגר בספרים, הוא היה אובססיבי לספרי מתח ומסתורין, הוא היה ענייני ואהב לחשוב ולמצוא תשובות הגיוניות לכל שאלה שאי פעם עלתה בראשו.
מדף הספרים שלו, כל הספרים שלו שהיו מסודרים מאוד היה לו הרגל לעשותו בהם סימונים של עובדות חדשות שלמד מהם, ולכן הספרים נראו ישנים ונפוחים יותר.

כשהתיישבתי לידו הוא הביט בי והחזיר שוב את מבטו לספר וחיכה שאדבר, "שמעתי שפתחו חדר בריחה חדש בקניון, רוצה ללכת איתי לשם?" שאלתי אותו תוך כדי שאני מתעסק בסידור שולחן העבודה שלו, "מה הנושא של זה?" הוא אמר והמשיך לקרוא "התפרצות נגיף קטלני" השבתי והחזרתי את העקרונות של לקלמר. "הוו, אז אוקיי" אמר והמשיך לקרוא את הספר עד שהתיישבתי לידו וחיבקתי אותו חיבוק צדדי,
"אז אני אזמין לנו כרטיסים, ואני אגיד להורים שלך" אמרתי ושחררתי אותו מהחיבוק, התרוממתי וניגשתי לכיוון הדלת.
"דוד אית'ן.." קרא לי רואן והפנתי אליו את מבטי "תודה" הוא אמר וחייך אליי חיוך קטן שנעלם במהירות וחזר להתעסק בספרו
"בכיף, ביי רואן אני ומקס הולכים עכשיו" אמרתי והוא רק זיכה אותי בהינהון בזמן שהמשיך לקרוא את ספרו.

______________________________________

יאייייי פרק חדשששששש
ווהוווווווו, אוקיי תהנו
ותגיבו, זה ממש כיף לראות את התגובות פה