חצי שנה עברה במהירות שיא, עברתי לדירה חדשה בזמן הזה, במגדלי אקירוב, חזרתי לעבוד אצל ההורים ותוך כדי קניתי מקום יחסית גדול ושיפצתי אותו.
עזבתי את המסעדה של אבא ובניתי את המסעדה שלי מאפס, עשיתי אותה מסעדה קצת פלצנית, כמו שאני אוהבת, הכל היה מדויק ויוקרתי, מהצלחות ועד הנברשות.
הקונספט של התפריט היה בשרי, שנאתי חלבי מלבד פיצה וגבינה בולגרית. הכל היה מוכן מלבד דבר אחד קטן, בעצם גדול.
השם. לא ידעתי איך לקרוא לה, ואז רגע לפני הפתיחה שכבר התפשרתי שנקרא לה על שמי, התקשרתי למעצב שעיצב לי את השלט וביקשתי ממנו שלט אחר בפחות מ- 24 שעות.
יהונתן ואבא עזרו לי בהכל ועמית נתן יד כשהייתה לו את האפשרות לא להתעסק בחשבונות של אבא, דני עזרה לי בכל שנייה, התייעצתי איתה על הכל, בעצם היא עיצבה לי את המסעדה.
קחו עצה לחיים, חברה טובה שהיא גיסתך, שהיא גם מעצבת פנים וגם קוסמטיקאית, זה כל מה שצריך. ואיך שכחתי לחוצה תמידית.
אחרי אפיק הבנתי שמשפחה זה הכל בחיים, ואף אחד יותר לא יעמוד בנינו, הם לפני כולם. במקום הראשון.
לבשתי שמלת בלייזר בצבע שחור וסנדלי עקב שנקשרו סביב הקרסול שלי בצבע שחור.
וכמו תמיד, קסדה על הראש ואופנוע בין הרגליים, הגעתי למסעדה וחניתי בצד.
השלט היה מוסתר עדיין ובכניסה היה קשור סרט אדום ובעמדת המארחת היו מספריים וכוסות יין.
הזמנתי את כל מי שהכרתי ולא הכרתי, רציתי הרבה רעש, אפילו ניצלתי את העוקבים של יהונתן והגדלתי את הקהל, רציתי שישמעו על המסעדה בכל העיר.
וכך היה, לקראת השעה שמונה בערב כשכולם מולי, מזגתי כוס יין לעצמי והמלצרים הביאו לכל מי שהגיע, כולם עמדו בכניסה בקוצר רוח. הייתי בעננים.
״אין לי כל כך מה להגיד חוץ מתודה למשפחה הכי מדהימה שקיבלתי, תודה על העזרה והתמיכה, לא מובן מאליו בכלל, ואבא בהצלחה בתחרות״ קרצתי לעברו והרמתי את הכוס מעלה וביד השנייה משכתי את הכיסוי השחור של השלט.
escape
החיוך שלי התרחב שזה בדיוק כמו שרציתי, לברוח. כמו שעשיתי עד עכשיו. לברוח מהמציאות, ממחויבות, מהצלחות, מאהבה שרק חיכתה לי, מהכל.
הרמתי את המספריים וגזרתי את הסרט, ״ברוכים הבאים״ קראתי וכולם צעקו ומחאו כפיים.
הערב הלך בדיוק כמו שרציתי ואז מצאתי לעצמי זמן לצאת החוצה, לשבת על החומה שמול המסעדה, מעבר לכביש שאף אחד לא ימצא אותי ולהדליק פייסל.
לקחתי שאיפה ארוכה והוצאתי את הכל באנחת רווחה, ״תודה בורא עולם״ לחשתי והסתכלתי לשמיים.
YOU ARE READING
Food and everything in between
Romanceנאור אמסלם עשתה יותר מידי חיים בחיים, היא מגשימה בהדרגה את כל הפחדים שלה חוץ מפחד אחד. להיות שייכת לגבר אחד. לכל החיים. -קללות -תוכן מיני