להיות או לא להיות?
כששאלו אותי בחרתי לא להיות.
כי החיים בתור מישהו קשים,
מתישים.
כמו רוח, לחיות בין הצללים,
לדבר בין הצלילים,
לא רוצה חיים רגילים.
לחיות או לא לחיות?
זו כבר השאלה שלי.
האם שווה להיות כלא-להיות,
סתם גוף בלי תחושות אנושיות,
נטרליות.
עדיין לא הגעתי להחלטה בעניין הזה,
אך אולי אגיע יום אחד.
אני לא חלק מהמחזה,
שנמצאת בו האנושות יחד.
מאחורי הקלעים
מקבלים ההחלטות.
תמיד יש נפגעים,
אז לחיות או לא לחיות?
YOU ARE READING
לאסוף את שברי הזכוכית | ספר קטעים
Poetryיש לי כישרון. אני כותבת. אני יכולה להכניס את הרגשות שלי למילים, לגרום לאחרים להרגיש בעזרתם. יש לי את היכולת לדבר בלי לפתוח את הפה. אז מי אני, שלא אנצל את המתנה שניתנה לי?