כילדה, נהגתי לקרוא הרבה ספרים.
היו גיבורים שנלחמו ברע,
גם אם לא היו אבירים.האמנתי, אז, כי הגורל לא הוכרע,
למרות הקשיים,
תמיד היו הם מנצחים בגבורה.אבל בסופו של דבר, כשנגמרו העינויים,
תמיד הייתה צלקת,
סימן שנשארו בחיים.תמיד ישנה מחלוקת,
בינם לבין עצמם,
ותמיד קראתי, מרותקת.תמיד הערצתי אותם,
ללא כל ספקות,
בספרים כך נחתם.עכשיו גם לי יש כאלה,
חלקן כבר עתיקות,
אבל אני כבר למדתי,
שלגיבורים יש צלקות.
YOU ARE READING
לאסוף את שברי הזכוכית | ספר קטעים
Poetryיש לי כישרון. אני כותבת. אני יכולה להכניס את הרגשות שלי למילים, לגרום לאחרים להרגיש בעזרתם. יש לי את היכולת לדבר בלי לפתוח את הפה. אז מי אני, שלא אנצל את המתנה שניתנה לי?