פרקוטים:הקריסה

פרק 4-כריס

התעוררתי בחדר שנראה כמו חדר בית חולים ענקי.

הרמתי את ראשי ונזכרתי במה שקרה. מוות.

הראש שלי צנח חזרה לתוך השקע בכרית שלי.

עיניים כחולות מלאות בדמעות בהו בי מבעד לשמיכה לבנה שמישהו עטף את עצמו בה.

"מי את?" שאל הנער שהציץ מהשמיכה בקול סנובי חנוק ביותר.

"כריס." עניתי, מתעלמת מחוסר הנימוס המופגן שלו, ומקולו החנוק.

"אה. ג'פרי." אמר ג'פרי, מחה דמעות מלחיו וחזר אל תוך מיטתו באנחה.

מאוד נחמד, אה? מאוד.

התחלתי לקום מהמיטה, מנסה לשכוח מאתמול. אבל זה בלתי אפשרי- שההורים המאמצים שלך ימותו יחד עם שני אחיך- זה דבר שקשה להרפות ממנו, לשכוח אותו.

לחדר נכנסה אישה גבוהה, שערה אסוף בקוקו הדוק ופניה מביעות נוקשות וסדר.

"שלום לכם," אמרה והביטה בשלושת המיטות.

"היי...?" עניתי לה, וקמתי מהמיטה. "מה אני עושה כאן?"

"אני כאן בשביל להסביר. מר סאן, העלמה ווקלין והעלמה פוקס, תוכלו לקום ולהצטרף אליי?" אמרה והחוותה בידה על מעגל כיסאות קטן בפינת החדר.

העלמה פוקס? יש כאן עוד מישהי??? חשבתי ופניתי להביט במיטה השלישית.

נערה הציצה משם. עיניה היו אדומות ונפוחות, ושערה נאסף לצמה.

היא קמה והתיישבה בכיסא מול האישה בהחלטיות.

ג'פרי התיישב הכי רחוק ממנה, אולי כי הזכירה לו משהו, ואני התיישבתי באמצע.

"טוב. ילדים, אתם זוכרים אותי?" שאלה ואז ענתה לעצמה, "לא, הייתם קטנים מדי. ההורים שלכם והאחים שלכם נהרגו בתאונת גשר מנהטן אתמול." היא נתנה לדבריה הד כואב, והדמעות המשיכו לזלוג על פני. הנערה הלא מוכרת בעלת הרימה את סנטרה בתוכחה ואמרה, "אין לי אחים או הורים שיכולים להיהרג. יש לי רק אבא, וגם זה כבר לא." היא הליטה את ראשה בין כפות ידיה ופרצה בבכי. הבכי שלה הזכיר לי את השכול שלי, ופרצתי בבכי בעצמי, ראשי בין ברכיי.

ג'פרי, שישב לידי, הושיט לי טישו ואמר, "קחי, אני סיימתי את מכסת הדמעות שלי להיום." המחווה הכי נחמדה שלו עד עכשיו, יש לציין. הוא הושיט לג'ני זוג דפי טישו והיא מילמלה תודה וניגבה את דמעותיה.

לקחתי ממנו את הטישו בהכרת תודה וניגבתי את דמעותי.

"אני ג'סיקה פיטרס.אני שליחה של קבוצה של אנשים שמנסים למצוא תרופות למחלות ללא תרופה. לפני שבע שנים גילתה מדענית בשם ליסה פוקס תמצית של מתכות שכשמערבבים אותה עם תמצית אחרת היא מתפוצצת."

הנערה הלא-מוכרת התנשפה בהפתעה ואמרה, "ליסה פוקס זאת אמא שלי,"

"אכן," הסכימה איתה ג'סיקה, "את צודקת, ג'ניפר. ליסה הבינה את את הסכנה שטמונה בתמצית המסתורית. היא השמידה את התמצית, אבל היא זכרה את דרך ההכנה שלה."