התארגנתי לארוחה הזו שהם אירגנו, לא ידעתי כמה שנאתי את עצמי עד שמדדתי בגדים שהייתי מחויב לשים, הייתי חייב להראות מושלם. להסתכל במראה זה לא היה התחביב הכי גדול שלי אבל זה גם לא משהו שהפריע לי, ידעתי שהכול זה מסכה גדולה, שלא באמת הפריעה לי, אולי הרגל, אולי ההבנה שאת המסכה הזו אני יכול להוריד.
סידרתי את השיער, שמתי אוזניות ויצאתי מהבית.
ידעתי שאני לא אדם טוב כמו שכולם אמרו, אבל רק ניסיתי לעזור לאנשים שידעתי שהם מרגישים כמוני, הם לא היו אנשים רעים, גם אני לא, אבל גם לא הייתי אדם טוב כמו שהם טענו, היה לי מזג חם ושנאה כלפי כול אחד.
טוב חוץ מאחד.
לו היה מקום בלב שלי, מקום בו יכולתי לדמיין מציאות אחרת איתו. מציאות בה שנינו מאושרים באמת. אבל זה לא עכשיו. ואולי לא אף פעם.
אבל לעולם אל תגידו אף פעם.
🌸🎶🌸
הגעתי למסעדה מפונפנת שהזמינו אותי טאהיונג אליו ואותו. לא ידעתי מה אנחנו אמורים לעשות ולמה עשו את זה לנו, זה הולך להיות סיוט מתמשך אבל אולי איתו פחות.
התיישבתי במקומי ושנייה אחרי זה הרגשתי יד נוגעת בכתפיי וקיפצתי במקומי, ג׳ונגקוק התיישב לידי וחייך ואני השתדלתי לא לגלגל עיניים. "אז... בסוף לא סיפרת לי מה הסוד שלך" הוא הסתכל עליי וסרק את מה שלבשתי. "אין לי סודות" בערך. "נו בחייך לכולם יש סודות"
הוא לא טעה, לכול אחד יש סוד אחד שהוא לא מוכן לספר לאף אחד לא משנה מי זה וכמה הוא קרוב לאותו בן אדם, עדיף להשאיר הכול סגור מאשר הכול פתוח, אבל יש אנשים שכן משתפים סודות, סודות רגילים, לרוב ריכולים.
"בשביל להיות בטלויזיה אני אמור ללמוד מילים מסויימות כדאי שיצא לי אותיות ברורות." הסתכלתי עליו "נגיד האות ר אני חייב לדקלם כמה פעמים כדאי שבטלוויזיה ישמעו אותה טוב" חייכתי ותוך כדאי הוכחתי לו "באמת שמתי לב שאתה אומר אותיות בצורה מאוד ברורה" הוא ציחקק ואז הגיעו אותם מפיקים שרצו שאני אנחה את התוכנית.
האוכל היה קטן ולא מועיל, זה היה מסעדה מפונפנת במרכז העיר, ידעתי שככול שהמנה יותר קטנה המחיר יותר יקר. אבל זה לא הפריע לי הרבה, פשוט העדפתי לאכול את הארוחה שלי איתו אצלו בבית.
🌸🎶🌸
הגעתי לביתי וצלצול טלפון נשמע ברחבי הבית, ראיתי את המספר שלו על הטלפון וישר עניתי בקול העמוק יותר "יום אחד אני לא בא ואתה משתעמם?" שמעתי צחוק בוקע מהטלפון "יכול להיות" הלב שלי התחיל לדפוק. "לא ידעתי שאני כול כך חשוב לך... תגיד את זה מידי פעם" המשכתי לעקוץ אותו, וידענו שזה היה שווה את זה "שתוק קיטי אתה רוצה לבוא אליי?"
קיטי.
כינוי, חיבה, משהו שאנשים אהבו שעשו להם, אפשר להבין אותם, להרגיש נאהב זה משהו שהוא רצוי ואף טוב. אבל הרגשה הזו, שאתה רוצה להיות נאהב על ידי מישהו ספציפי אחד, זה הרגשה מוזרה. הרגשה כזו, שבה אתה לא רוצה תשומת לב מכולם, אתה לא רוצה לדבר עם כולם, אתה רוצה שתשומת לב של אותו אדם מסוים יופנה אליך, וההפך.
ככה הרגשתי פה.
"קיטי?"
תודה לכותבת המהממת babygirl_angelpawat שתמיד עוזרת לי💜💜💜
YOU ARE READING
máscara
Romance"אתה מטומטם! אל תנשק אותי אני לא גיי כמוך!" הוא הסתכל עליי כיאלו הייתי זבל בעיניו ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ קים טאהיונג חיי את חייו בשני דרכים, המושלם, השקט, הרגוע, השליו. כולם אהבו אותו ושנאו אותו על היותו מושלם. אבל זה לא היה הוא. קים טאהיונג ח...
