לא הצלחתי לנשום לרגע, לא הבנתי איפה אני קוברת את עצמי, ברור שאני אוהבת אותו אבל בתור חבר, בתור ידיד ולא כמשהו רומנטי, "אני.. אני.. לא.. כאילו.. כן.. אבל.. לא חש.." הוא קטע את הגמגום שלי בצחוק מתפרץ "לא לזה התכוונתי" אמר תוך כדי צחוק, "אני אוהב אותך אבל לא כמו שאת חושבת" אמר לאחר שנרגע כמה שניות, התבלבלתי כבר, "אני אוהבת אותך אבל רק בתור חבר לא כמשהו אחר" אמרתי בחיוך מבויש, "וואו אני מת על הלחיים האדומות שלך" אמר וליטף את הלחי שלי, "את מוכנה להגיד לי מה קרה?" שאל ואני כיווצתי את גבותיי "אני יודע שקורה לך משהו, את שונה היום" אמר והמשיך להביט בי בציפייה שאענה לו לשאלתו, "קרו הרבה דברים איזה מהם אתה רוצה לדעת?" אמרתי בקור רוח והתיישבתי על האדמה וכך גם הוא, "הכל, אבל בואי תתחילי בזה שלא עושה לך טוב" אמר ואני חייכתי בעצב וישר נזכרתי במה שאבי אמר לי "היא.. היא.. חייה?" יותר שאחתי מאשרת אמקתי והוא עיקם את פרצופו, "אמא שלי.. היא חיה" אמרתי ואז הסימון פתאום נפל, אמא שלי חייה! חיוך מטופש מרוח לי על הפנים, "אני לא מאמינה" אמרתי באושר וראיתי שסטאברוס נראה אבוד לגמרי, "אבא סיפרת לי שאמא שלי חייה" אמרתי ושוב עצב השטלת עלי, סטברוס ליטף את שיערות ראשי, "אז למה את עצובה את אמורה להיות שמחה כמו שהיית לפני רגע" אמר והבטתי בו מנסה להחזיק את הדמעות בעיניי, "אני חייה בשקר" לחשתי "הוא שיקר לי כל החיים, שאמא מתה אבל.. העא.. היא בעצם חייה לה איפשהו בעולם, שכחה ממני" אמרתי ודמעות פרצו ממני בשנייה שסיימתי את המשפט, מבינה שאמא בעצם עזבה אותי, אולי היא בכלל ברחה ממני אבל למה? הייתי ילדה רעה? היא לא אהבה אותי? למה היא נטשה אותי, סטברוס חיבק אותי וניחם אותי בזמן שאני נשברת לחתיכות. "סטברוס" קול צעקה הבהילה אותנו והוא מיד ניתק את החיבוק ממני, זאת הייתה אמא שלו, והיא התקרבה אלינו ונראתה עצבנית ביותר, "תתרחק ממנה!" היא צעקה ותפסה בידו, "אמרתי לך להתרחק מהבן שלי" נהמה עלי סטברוס שיחרר את ידו ממנה בעצבים, "אל תתיחסי אלי כמו אל ילד קטן" הרים את קולו והביט באימו, "אני ואלבנו חברים כנגד כל הסיכויים, ולא אכפת לי מה תגידי, או מה האלפה יגיד על!ץ זה!" צעק התקרב אלי ותפס בידי, וראו אליה שהיא רותחת מזעם "אתה לא יכול להתאהב בה!" צעקה עליו "בוא הביתה" אמרה בקול שקט והביטה עמוק לתוך עיניי, הוא הביט בי והנהנתי בראשי חיבקתי אותו והוא הלך, אמא שלו התקרבה אלי ונעמדה ממש שלושה סנטימטרים ממני, "אמרתי לך לא להתאהב בו" אמרה ברוגע, הנדתי את ראשי לשלילה, "אנחנו כמו אחים אז את יכולה להיות רגועה, אין בנינו שום דבר שהוא רומנטי, אנחנו בסך הכל חברים טובים וזהו" עניתי וראיתי שהיא הוציאה את האוויר שנשאר בפנים ונשמה בהקלה רבה, היא הביטה בי פעם אחרונה לפני שהסתובבה וקפצה ושינתה את צורתה לזאב היפה שלה ורצה מין המקום.
אם האהבתם או לא תגיבו שלפחות אדע שיש מי שקורא
אהבתם תצביעו על הכוכב 😍
שבוע טוב לכולנו ❤️
YOU ARE READING
זאבה בודדה (אמא)
Werewolfנכנסתי עד שכולי הייתי מכוסה במים, טבלתי את ראשי מאט והזזתי את ראשי לאחור נהנית קצת בלבד שלי, עם הרוח הקרירה שמלטפת את פני, שמעתי רעש קטן? הזזתי את ראשי לכיוון הרעש, אני שומעת צעדים!. "מי שם?" קראתי ממשיכה להביט לכיוון "מי שם אני שומעת אותך!" צעקתי ו...
