זאבה בודדה (אמא)

פרק 14 "נשיקה"

לוקה לקח אותי לקניון במכונית שלו שהיה בחניה הסגורה של הבית, וקנה לי שמלה, לא ממש הבנתי למה אבל הכריח אותי ללבוש אותה, אז לבשתי בשירותים של הקניון, ומשם נסענו, למקום שאנחנו נמצאים בו עכשיו.
עמדנו בתור קצר מאנשים, ומסריח משתן וסיגריות, אבל כשנכנסו פנימה ריח חזק של אלכוהול נכנס לאפי, בגלל היותנו אנשי זאב אז חוש הריח שלנו חזק מבני אדם רגילים, הוא הביט בי לרגע קצר ובהה במחשוף של השמלה שקנינו ביחד בדרך לכאן, הרגשתי קצת לא בנוח, וניסיתי לסדר אותה קצת, הוא בחר את השמלה ואני פשוט זרמתי, זה לא ממש עניין אותי, זאת הייתה טעות, הגענו ישר לבר המשקאות, הכל נראה כמו בטלוויזיה רק שבטלוויזיה לא צפוף כל כך, ואין ריח חזק, בעצם אין בכלל ריח, "שתי שוטים של וודקה" אמר לוקה ונתן לי לשבת על כיסא גבוהה בגובה של הבר, הברמנית נתנה לנו את השוטים, לוקה הרים והחליק אותו בגרון, לא ידעתי מה לעשות אז עשיתי כמוהו והגרון שלי נשרף מבפנים, והבטן שלי פתאום להטה כאילו נדלק לי שמה אש, הבטתי בלוקה בעיניים דומעות, "זה בשביל לתפוס ראש, שהכול יהיה קליל יותר" חייכתי מאט ותפסתי את ידו, "בוא" אמרתי ומשכתי אותו לרחבת הריקודים, עם כבר להקליל את המצב אז ריקוד בהחלט יעשה את העבודה, רקדנו לצלילי המוזיקה הזזתי את ישבני מצד לצד הסתובבתי אילו וחיכיתי "תן לי עוד אחד שוט" אמרתי כשקירבתי את שפתי לאוזנו, הוא עזב את ידי והלך להביא לנו עוד אחד, הבטתי מסביב, כולם רוקדים ונהנים, וזה כיף להרגיש פתאום שייך, אף אחד לא מביט בי מוזר או בעיניים שרק רוצות להרוג אותי, כאן אני לבד, רק אני והוא ביחד בלי שום בעיות, אני רק רוצה לרוקן את הראש ממחשבות ופשוט ליהנות, לוקה מושיט לי את השוט וקירב את שפתיו לאוזני והרגשתי רטט בכל הגוף, "זה השוט האחרון שלך, שלא תשתכרי לי" אמר מבעד למוזיקה בלעתי את השוט בשלוק והמשכתי לרקוד ולחייך שהכוסית הריקה עדיין בידי, חום התפשט בגופי, הרגשתי יותר משוחררת, אני יכולה לרקוד ככה כל הלילה.

&&&

המונית עצרה ליד הבית, "המכונית" מלמלתי בזמן שלוקה יצא ועזר לי לצאת מהרכב, כשנעמדתי על רגלי הרגשתי כבדה וכמעט נפלתי כשרגלי התקפלו, אך לוקה תפס אותי חזק והרים אותי בשתי ידיו, נושא אותי כמו כלה לעבר הבית, צחוק נפלט משפתי, הבטתי בלוקה מלמטה, סנטרו היה מגולח מאט וזיפים עיטרו את פניו, הוא כל כך יפה, הוא תמיד נראה יפה, שלחתי יד ונגעתי עם אצבעותיי בעדינות בזיפיו הוא נעצר ועיניו הביטו בי במבט חודר, הזזתי את אצבעותיי לעבר שפתיו, "בא לי" לחשתי וליטפתי את שפתיו, הוא המשיך פתאום לנועה ופתח את דלת הבית, וסגר אותה עם רגלו, המשכתי ללטף את שפתו התחתונה, "תפסיקי את שיכורה" אמר לפתע והניח אותי במיטה, תפסתי בחולצתו וצחקקתי, "נשיקה" מלמלתי, אני לא יודעת מה עובר עלי, כנראה שהאלכוהול השפיע עלי יותר מידי, והוא כמעט לא הזיז לו, אם הייתי אני לא הייתי עושה את מה שאני עושה, זאת לא אני, אני לא מסוגלת להביע רגש כלפי מישהו, "אף פעם לא אהבתי מישהו אף פעם לא אהבו אותי" מלמלתי לעצמי לוקה קפא והביט בי בעיניים היפות שלו שהקפיא את דמי "חשבתי בקול" אמרתי וצחקתי "סליחה" מלמלתי תוך כדי צחוק.

&&&

ראשי פעם בחוזקה, התיישבתי על המיטה, מביטה מסביבי ואינני זוכרת איך הגעתי לכאן, תפסתי את ראשי הפועם, הסתכלתי על השמיכה ועל בגדי, רגע! אני לא זוכרת שהחלפתי אתמול בגדים, לפתע הרגשתי  תזוזה במיטה שהבהילה אותי, הבטתי לכרית שלידי וראיתי את לוקה יושן בלי חולצה ועם מכנסי בוקסר שחורים, "קום, קום" צעקתי ומיד התחרטתי, הראש רק הכאיב לי יותר מהצעקה שלי  לוקה זז לצד ומלמל משהו לא מובן בקול ישנוני, "קום" לחשתי וניערתי אותו, הוא פקח את עיניו והביט בי, "נביא לך כדור יש בחדר תרופות באמבטיה" אמר והתיישב על המיטה, השתכרת אתמול משתי כוסות" מלמל והביט בי, "אנחנו.." מלמלתי בקול חלש והעברתי אצבע ביני לבינו הוא מיד קלט וענה "את לא זוכרת?" ענה והלב שלי התחיל לפעום בחוזקה, פרפרים התעופפו בבטן והרגשתי בחילה מטורפת, זה לא משהו שרציתי, "זה לא מה שאת חושבת" מיהר לומר כנראה נראיתי נורא, "אמרת ועשית שטויות, רק עזרתי לך להתלבש ומיד נרדמת, אבל לא קרה כלום" ענה והביט בעיני, "איזה שטויות?" אני לא בטוחה שאני באמת רוצה לדעת את זה, האמת אני בכלל לא רוצה לדעת, "מאיפה הבית?" שיניתי מהר נושא לא רוצה לדעת מה עשיתי או מה אמרתי, זה רק יביך אותי יותר, "שלי" ענה מיד והמשיך "אני צייד, בגיל 16 ניצלתי את היותי זאב וצדתי בשביל לשרוד פה, בהתחלה מכרתי את הבשר, אבל כשהבנתי שעורות שווים יותר, התחלתי למכור עורות של חיות בר, ולאט לאט הגעתי לאן שהגעתי, בינתיים הפסקתי אבל יש לי מספיק כסף בשביל לשרוד פה או בעיירה" קמתי מהמיטה לעבר האמבטיה הכאב שיש לי בראש רק מתחזק.

(מקווה שזה מובן שהם במועדון לילה)
אגב סליחה שלא העלתי כל כך הרבה זמן! 😘