פרק 8- הולכת ממך
קמתי בבוקר עם חיוך על הפנים. גם כי אני יוצאת מהבית של כריסטיאן וגם כי אני ושיר טסות היום.
הלכתי לכיוון המקלחת שטפתי פנים, עשיתי את ארגוני הבוקר שלי וירדתי למטה שם היו דייגו ודמיאן
ואיך אפשר בלי, כריסטיאן וכולם אוכלים ארוחת בוקר.
״בוקר טוב״ אמרתי לכולם, דייגו ודמיאן החזירו לי בבוקר טוב,
וכריסטיאן פשוט הנהן והמשיך לשתות את הקפה שלו.
הלכתי לכיוון הדלת וכריסטיאן עצר אותי.
״לאן זה?״ הוא שאל אותי ואני מתבלבל, הוא מודע לזה שאני הולכת.
״הביתה״ אמרתי לו את המובן מאליו.
״ אוקיי״ הוא אמר ופתח לי את הדלת.
״תודה על הכל כריסטיאן״ אמרתי לו הוא הנהן ויצאתי.
רצתי הביתה כן אני יודע את הדרך כי פעם הייתי גרה פה עם ההורים שלי לפני שהם נהרגו.
אבא שלי מת מתאונת דרכים מתי שנהג באופנוע שלו, ואימא שלי לקחה יותר מידי מהכדורים הרופא שלה נתן לה.
הגעתי לבית שלי ושל שיר, דפקתי בדלת ושיר פתחה תוך שנייה וישר קפה עליי בחיבוק.
״אנחנו טסים היוםםםם״ היא צרחה וקפצה מרוב התרגשות.
״יאלה בואי נארגן מזוודות״ אמרתי לה חיוך גדול היא הנהנה.
״רגע, לכמה זמן אנחנו טסות?״ שאלתי אותה לפני שנכנסתי לחדרי.
״שבועיים״ היא צווחה ואני גם צווחתי מהתרגשות.
עליתי לחדרי, ארגנתי מזוודה עם בגדים לכל יום שזה בערך חצי מהארון שלי, טיפה הלבשות תחתונות, לקחתי גם מסקרה ולובלו וסגרתי את המזוודה.
הורדתי אותה למטה וראיתי את שיר מארגנת תיק לטיסה, שכחתי שצריך אחד כזה אז השארתי את המזוודה בקצה המדרגות ונכנסתי בחזרה לחדר.
לקחתי ספר שאני קוראת עכשיו, 2 בקבוקי מים והכנתי לי שתי פרוסות למקרה שאהיה רעבה.
הגיע השעה 19:30 אני ושיר נכנסנו לאוטו, כמובן ששיר נהגה למה לי אין כוח.
הגענו לשדה תעופה והלב שלי על 200. הפעם האחרונה שטסתי הייתה עם ההורים שלי.
תאריך כתיבת הפרק: 12.5.2022
YOU ARE READING
המלאך הקטן שלו
Romanceהיא וחברה שלה הולכות לעבוד במסעדה מסוכנת של מאפיונרים כדי להרוויח כסף כי הן רוצות לטוס לחופשה שחלמו עליה כבר שנים. במסעדה מאפיונר מסוכן שם עלייה עין, אך היא לא שמה לב לזה. מה יקרה שהם יפגשו בחופשה של שתי החברות? עמוד טיקטוק של הסיפור- hislittlean...
