פרק 59- דימה
אני אימנואל ואבא שלי קבענו שאני ואימנואל נצא לכיוון שהגיעו ממנו היריות.
טענו את האקדחים ויצאנו מחדר העובדים, לא לפני שאני נותן נשיקה קטנה לאליסה, המלאך הקטן שלי.
אני לא יכול לדמיין את החיים שלי בלעדיה.
אם יקרה לה משהו אני אמות.
היא הכניסה אושר לחיים שלי.
״כריסטיאן״ שמעתי את אימנואל קורא לי.
ניערתי את ראשי ממחשבותי על אליסה כי אני צריך להתרכז כרגע ברוסים המזדיינים האלה שתמיד מפליצים את עצמם משום פאקינג מקום.
יצאנו מדלפק הקופה, שם חיכה לנו איש רוסי, עם קרחת ומלא קעקועים.
אני אף פעם לא יבין את הקטע הזה.
כל רוסי אותו הדבר וזה מצחיק אותי.
״מי אתה?״ אני שואל בקול הקאפו הסמכותי והקר קיפאון שלי.
לאחר ששמע את קולי ראיתי פחד עובר בעיניו אך הוא מיהר למחוק אותו.
״אני אסביר לך.
אחרי שהרגתם את הקאפו הראשון שהיה״ הוא התחיל לומר וחיוך מעוות התחיל לעלות על פני.
״בוריס, החליף אותו בתפקיד הקאפו. זה שהרגתם מתי שהחזרתם את אימא שלכם.״
הוא המשיך לומר וחיוכי הרשע גדל מרגע לרגע.
״עכשיו אני, דימה הקאפו החדש של המאפיה הרוסית.״ הור המשיך לומר.
״ומה אתה רוצה, דימה?״ אימנואל שאל אותו בקול מקפיא. כמו שלי.
״אני רוצה שנעשה הפסקת אש, שתיהיה לנו ברית ונפסיק עם כל המלחמות המיוצרות האלה.״ הוא אמר ואני הסתכלתי על אימנואל, שהחזיר לי מבט חסר כל רגש.
״ולמה שנסמוך עלייך? למה שנאמין לך שלא תיפתח עוד מלחמה?״ אימנואל שאל אותו בדיוק את כל השאלות שעברו במוחי.
״אי שום סיבה שתסמכו עליי, אבל אני רוצה שקט ממכם בידיוק כמו שאתם רוצים שקט ממני. אתם לא חושבים שזה יקל על כולנו?״ דימה המשיך עם נאומו.
״תן לנו זמן לחשוב, דימה. עד שנחזיר לך תשובה אני מצפה לא לראות אף פאקינג רוסי בשטח שלנו, או שתתחילו לפתוח מילחמה מתישהו. אני ברור?״ החזרתי לו תשובה.
דימה הנהן, דפק לי מבט אחרון ועזב את הקניון.
״אנחנו צריכים לחזור הביתה ולהתייעץ עם אבא על זה.״ אימנואל אמר.
״כמובן״ אמרתי.
החזרנו את הנשקים לחגורה שיש לנו מתחת לחולצות והתקדמנו לכיוון חדר העובדים.
נכנסנו לחדר העובדים ואבי ישר דרך את הנשק שלו וכיוון אותו אלינו.
״תירגע אלה רק אנח-״ צחקתי לרגע עד שקלטתי את אליסה שוכבת עם עיניים עצומות על 2 כיסאות שיש בחדר העובדים.
רצתי לאליסה, מודאג.
אני יודע שהיא לא ישנה. היא אף פעם לא ישנה שאני יוצא למבצעים.
להפך, היא לחוצה.
אם היא הייתה לחוצה והתעלפה, זה לא טוב. ממש לא טוב.
אסור לה להיות לחוצה שהיא בהריון.
אפילו הרופאה שלה אמרה לה את זה.
הנחתי יד אחת מתחת לגבה של אליסה ואחת ברגליים והרמתי אותה בצורת כלה.
״שיר, תביאי לה את התיק,בבקשה.״ ביקשתי מיואש.
הילדה היפה הזאת עודה לי חיים קשים. קשים מאוד.
כל דבר שהיא רוצה היא פאקינג מקבלת.
יום אחד היא רצתה תותים. היה קשה מאוד להשיג חבילה של תותים בקיץ.
אבל בסוף מצאנו לה.
פתחתי את דלת הפרארי השענתי את המושב לאחור והשכבתי את אליסה שם.
סגרתי את הדלת והתקדמתי לכיוון דלת הנהג.
נכנסתי לתוך המכונית והסתכלתי על אליסה.
שיערה היה טיפה על פניה מה שנתן לה מראה יפה.
הושטתי את ידי והעברתי את ידי בשיערה.
הדלקתי את האוטו והתחלתי לנסוע לכיוון הבית.
*תאריך כתיבת הפרק: 28.8.2022* יצא לי פרק ארוך, מקווה שאהבתם💗
YOU ARE READING
המלאך הקטן שלו
Romanceהיא וחברה שלה הולכות לעבוד במסעדה מסוכנת של מאפיונרים כדי להרוויח כסף כי הן רוצות לטוס לחופשה שחלמו עליה כבר שנים. במסעדה מאפיונר מסוכן שם עלייה עין, אך היא לא שמה לב לזה. מה יקרה שהם יפגשו בחופשה של שתי החברות? עמוד טיקטוק של הסיפור- hislittlean...
